יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

בינתיים


תחושת הקלה. אין צורך יותר להסתיר ולא עוד לשמור סוד. עכשיו, אחרי שגם בעבודה שלי כבר נודע, אני מרגישה שניתן להתחיל לנשום. יש אנשים שעוברים את נקודות המפנה שלהם בחיים בשקט, עם עצמם ואינם זקוקים לשיתוף של אנשים. אחרים, בדיוק הפוך, צריכים לחלוק עם הסביבה ואז יותר קל להתמודד וגם לעכל את הדברים.
עכשיו, כשהגיע הזמן שההחלטה היא שלימה, הביצוע ממש קורה ושעון הזמן הולך ומתקצר, אנו מרגישים חזקים מתמיד להמשיך הלאה ומצפים שחצי השנה הקובה תעבור כהרף עין.

בינתיים אנחנו אצל ההורים שלי, זמן "התאפסות", מסיעים את הבנות לגן ולביה"ס, פטר בעיקר עסוק בהסעות להביא ולהחזיר את מי שצריך ולהוציא את הבנות לטייל בפרדסים.
אנו נותנים לחודשיים הקרובים לחלוף, לחשבון הבנק להתאפס אחרי כל ההוצאות הגדולות, כדי שנוכל להתארגן לקראת רכישת הציוד שאותו אנו חייבים לפני שנצא לדרך.
בשבת האחרונה יצאנו לכמה שעות לים, התברר שישנו עניין שלא לקחנו בחשבון עד עכשיו...זה מאוד מרדים! באמת שכן... הנדנוד והתנועה של הרוטים, צליל פיכפוך הגלים, השלווה והשקט הזה רחוק מהחוף, כל אלה עושים מהר מאוד חשק לישון.
זואי נרדמה אחרי 10 דקות בערך, נעמי ועדי פרשו להם למיטות איך שהוא תוך כדי, ורק אנחנו נותרנו מפהקים על הסיפון.
אני מקווה שלא נבלה את כל הטיול הגדול הזה בפיהוקים ושינה...

היום יום ההולדת של פטר, הגברבר גדל לו בשנה וחוגג יומולדת 46 !
מזל-טוב, שתמיד יהיה לך כח לתקן את מה שדרוש תיקון ושכל חלומותייך יתגשמו. :-)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה