יום שני, 20 באפריל 2015

" ומה לגבי עבודה ? "


"ומה עם העבודה ?" זו אחת מהשאלות שנשאלת תכופות...

כמובן שגם אותנו הטריד העניין הכספי, איך מסתדרים וכמה צריך, כשחקרנו וקראנו גילינו שאין תשובה ברורה. בהתחלה זה מרגיז כי לא מצליחים להגיע למספר ולא ברור למה אף אחד לא ממליץ על תקציב חודשי שצריך לקחת איתך, אך בהמשך כשמכירים את האנשים שמפליגים, מי שנקראים קרוזרים או יאכטוניירים, אז מבינים את הסיבה.




האוכלוסיה הזו מגוונת באופן מפתיע. ישנם זוגות בגיל פנסיה, ישנם אנשים שפרשו באמצע החיים, ישנם צעירים המסתפקים בארגז בירה וקופסאות שימורים, ישנם אחרים שקשה להבין למה לעזאזל הם צריכים סירה כל-כך גדולה, ישנן משפחות שמסתדרות בצפיפות ללא חדר לכל אחד, ישנם בודדים שעושים זאת עם עצמם או אחרים שעושים את זה עוד לפני שמגיעים הילדים, בקיצור... אין קו אחיד שמשווה בין כולם, לכל אחד תפיסה אחרת שמשפיעה בין היתר גם על התקציב החודשי. נראה לנו שכל מי שאמר לנו "מה שיהיה לכם, עם זה תסתדרו" אכן צדק.



כמו האנשים, מקורות הפרנסה שונות ומגוונות גם כן. ברשימה עבודות מרחוק, עבודות מזדמנות, חלוקה של החודשים בשנה- חצי שנה מטיילים ובחצי השני עובדים, עצירה במדינות מסוימות לתקופה ממושכת כדי לעבוד ולהמשיך, מכירה בדוכנים, כתיבת כתבות טיולים, אך ברב המקרים כמו זה שלנו התקציב החודשי מתבסס על השכרת נכסים שנותרו ביבשה.




בשבוע האחרון נפרדתי ממקום העבודה שלי לאחר 7 שנים. גל שיש מ"פפונה" עזרה לי להכין סוכריות באווירה המתאימה לאירוע. בתהליך של פטר ושלי ישנן מדרגות לקראת היציאה לטיול, כל פעם עוברים למדרגה נוספת. יש לנו כל-כך הרבה הכנות ופרוייקטים להכנת הסירה ואותנו לשייט בחודש יולי, הרשימות מתארכות ומתארכות. בשבילי לעזוב את "ענבי ציון" היתה נקודת ציון מרגשת במיוחד. מעבר לכך שהמקום שימש לי כבית שני לאורך שנים, זו היתה המדרגה הכמעט אחרונה לפני היציאה עצמה.
לקראת הסוף ניגשה אלי אחת החברות ואמרה : "את יודעת מה חגית, זו אחת הפרידות המשמחות שהיו לנו"

אני משאירה לכם להבין את זה איך שתרצו...







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה