יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

ג'יברלטר Gibraltar


אין ספק שג'יברלטר היוותה בשבילנו נקודת ציון חשובה במסע, אחרי 3,000 מייל מאז היציאה מישראל, היא מסמנת את סוף הים התיכון והיציאה לאוקיאנוס. כשאני חושבת על כך אז קשה שלא לאמר "וואהו, אנחנו באמת כבר פה ?!"

מרחוק רואים את הסלע האפור והגדול של ג'יברלטר יוצא אל תוך הים. מאותה נקודה שרואים את הסלע, מבחינים גם בקבוצות של דולפינים שהולכות ומתרבות ככל שמתקרבים, זה מראה אופייני ומוכר ויש המון סירות תיירים שיוצאות מג'יברלטר ל"סיורי דולפינים" - מוזר למי שבא כמונו דרך הים, כי אי אפשר לפספס אותם, הם פשוט שם ולא צריך שום סיור מיוחד בשביל זה.





מאחורי הסלע נפתח מפרץ עמוס בכל סירת משא שדמיינתם לעצמכם ואוניות נופש ענקיות עם תיירים שפוקדים את המקום. בין לבין כניסות למרינות וריח של תחנות דלק מכל כיוון. אי אפשר שלא להתפעם ממפלצות הענק האלו, שסירות ההצלה שלהן בגודל הסירה שלנו כולה, ויש להן כמה וכמה כאלה עליהן.



כשאני חושבת כיצד לתאר את העיר, התמונה הראשונה שעולה לי זו איזו פארודיה צבעונית בסגנון "חתול תעלול". המקום מוזר, לא חיובי ולא שלילי, פשוט שונה ממקומות אחרים. העיר ג'יברלטר הקטנה שוכנת בתחתית הסלע האפורתקועה בין אפריקה ואירופה ובשליטה בריטית. כל השטח האחר במפרץ זה ספרד. פה מדברים אנגלית, שם ספרדית. פה משלמים בפאונדים ושם ביורו. פה הכל תיירותי ונוצץ ושם עיר מחייה רגילה.










העיר כל כך קטנה ומבוקשת שהדרך להרחיב אותה היא רק לכיוון הים, כך שאפשר לראות אזורים בהם בניה של בנייני מגורים על מצופים ועמודי ברזל שנתמכים בקרקעית, בהחלט תחום הנדסת בניה מסקרן. בקו החוף עומס של מלונות קזינו ומסעדות, כדי לנצל את זה שאין קרקע לבניה אז בנו אונית פאר ענקית שמשמשת כמלון ומחוברת ליבשה באופן קבוע.

עגנו במרינה "Marine Bay" למשך 2 לילות כשבמרחק 200 מטר מאיתנו שדה התעופה, אחד המקומות המרתקים בג'יברלטר. שדה התעופה בפאתי העיר, במקום בו מעבר הגבול לספרד (בג'יברלטר כולם מסתובבים עם דרכונים בכיס והתנועה סואנת מבריטניה לספרד והפוך) וגם הוא בנוי על שטח ים שיובש וממנו נוצרה לשון יבשה ארוכה שמשמשת כמסלול המראה ונחיתה, בחלקו עובר כביש כך שמכוניות והולכי רגל יכולים לחצות את מסלול המטוסים מצד לצד...מוזר... וכאשר יש מטוס שממריא או נוחת אז ישנו רמזור שעוצר את התנועה ומחסום נסגר משני הצדדים.




למחרת שהגענו יצאנו לטיול במעלה הסלע האפור, עשינו את המסלול רגלית למרות שיש אופציה למיניבוסים עם הדרכה או עליה ברכבל. אני לא אספר לכם שזה היה קל, אבל אין ספק שנהנינו מאוד מהדרך המתחילה בסמטאות מדורגות בין הבתים ולאט מטפסת אל הפיסגה שם האטרקציה הגדולה - הקופים שחיים בהר. ישנה אמונה שג'יברלטר תישאר בחזקת בריטניה כל עוד חיים שם הקופים, ובטח הבריטים מחדשים את האוכלוסיה אחת לכמה זמן...הסלע עצמו הוא בעצם בונקר אחד גדול ולא מנוצח, מלא מנהרות ועמדות תותחים. מטריד לחשוב מה קורה בתוכו וכמה מקומות מסתור ומחילות הכילו שם חיילים במלחמות הרבות שהיו במקום.

















בג'יברלטר פגשנו את אפרים עם הסירה שלו "עליזה". את אפרים אנחנו מכירים עוד מהמרינה באשקלון וגם לו תיכנון למסע סובב עולם עם צוות שמצטרף אליו בכל פרק מהדרך. בילינו מספר ימים יחד, אכלנו הרבה שוקולדים ובאחד הימים נסענו יחד לעיר אסטפונה Estapona בחיפושנו אחרי גז בישול (סיפור מורכב...).




 לאחר יומיים יצאנו לעגון על עוגן מעבר לגבול בעיר "לה לינייה" שבספרד La Linea, רצינו ליום או יומיים אבל נשארנו קרוב לשבוע כי היה אפרורי וגשום בלי הפסקה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה