יום חמישי, 16 ביוני 2016

בין קפיצה לקפיצה

יש ימים שעוברים ככה בין קפיצה לקפיצה. רמת ההשתוללות עולה ככל שיש יותר משתתפים שיכולות האקרובטיקה שלהם מוצאות פורקן. בואו נגיד שאף אחד לא נשאר יבש בסביבה וגם לא חסר חיוך. ימים כאלה של צהלות שמחה והתרגשות מאירים כמה כייף זה ילדים שמחים (טוב, גם פטר לקח שם חלק ענק בבלאגן).

IMG_6136
IMG_6160
IMG_6176
IMG_6177

באמת שילדים לא זקוקים להרבה כדי להיות שמחים, אחרי כמה שנים בתפקיד, אני יכולה למנות את אותם דברים שמשמחים בקלות ילדים : מים, בועות סבון, בלונים, אש מדורה.
שכחתי משהו?

IMG_6161
IMG_6173
IMG_6174

בין קפיצה לקפיצה אני רוצה לספר לכם על השייט לאורך הצד המזרחי של מרטיניק ששונה ממה שחווינו מאז שהגענו לקריביים. המון איים קטנים בינהם ריפים שמגיעים עד לעומק אפס. האוקיאנוס האטלנטי מביא איתו גלים גדולים אך בגלל שיש מפרצים והריפים שעוצרים את הגלים, ניתן למצוא הרבה פינות שקטות מרוחות וגלים.
את השייט והמעבר מנקודת עגינה אחת לשניה אנחנו עושים בשעות היום ובאופן מפתיע עדין לא ראינו שום סירת קרוזרים, אולי זו העונה שנגמרה או עצם זה שהצד המזרחי פחות מתוייר משמעותית. בחלק מספרי הניווט אין עליו אפילו מידע, רק על הצד המערבי. מוזר…

IMG_6153 IMG_6156 IMG_6191 IMG_6178

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

, תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! כיתבו לנו בתגובות לפוסט, למייל או בדף הפייסבוק.