יום שני, 10 באוקטובר 2016

הספנה

כנראה זה אחד הדברים שבעלי סירות פחות אוהבים. ראשית זה החשש הטבעי לראות את הסירה שלך מתנשאת בגובה מעל פני המים, מה שמצריך הרבה נשימות עמוקות ושנזכיר לעצמנו שבעצם אף פעם לא שמענו על סירה שנפלה כך בום טראח מהמנוף. שנית, זה עולה לא מעט כסף, גם ההוצאה מהמים אבל בעיקר הצבעים והחומרים לעבודה. מעבר לכך, הידיעה המכבידה על העבודה הקשה הצפויה ואי הוודאות בקשר לכל מה שנגלה תוך כדי.
כן, הספנה זה בהחלט חלק שאנחנו שמחים שסיימנו איתו לעת עתה.

123IMG_20160907_11315245IMG_20160907_1138147
הוצאנו את הסירה לטובת צביעת התחתית, שבשפה המקצועית נקרא antifouling . מטלה שנעשית כל תקופה של שנה או יותר, תלוי איפה הסירה שטה ואיזה סוג צבע היה קודם. האמת היא שלא חשבנו שנצטרך להוציא את הסירה לצביעה בשלב הזה כי כשרכשנו אותה בנובמבר 2014 גם צבענו את התחתית, אבל הצבע כבר עשה את שלו והבחנו שהוא יורד ומתחילים להצטבר גידולים של אצות וצדפות ואת זה אף אחד לא רוצה. למדנו שיש צבע “רך”, “חצי קשה” ו“קשה”, והצבע הרך שהיה לנו מתאים לסירות שעושים להן טיפול בכל שנה.
(טעות מס’ 1 של מתחילים).
בחרנו בגרנדה כי ידענו שנהיה פה לתקופת זמן ושיש כאן מספר מספנות שיש להן מנוף מתאים לקטאמרנים. Clarkes Court זו מספנה יחסית חדשה ולכן היתה קצת יותר אטרקטיבית במחיר, מעבר לכך יש בה חנות ציוד לסירות שבדקנו והיה שם כל מה שהינו צריכים לטובת העבודה, בעלי מקצוע ומכונאי שיעזור לנו עם התיקון מנוע של הדינגי.
אז לקחנו נשימה אחת או יותר ואחרי כמה זמן ראינו גם את הסירה שלנו מרחפת באוויר. מיד אחרי ההוצאה קיבלה פינוק של שטיפה במים מתוקים, מעין ג’קוזי לסירות כדי להוריד את כל הג’יפה שנדבקה בתחתית.

8IMG_7720IMG_20160908_083040

מטרה משנית להוצאה של הסירה היה לעשות סדר בתאי אחסון הקדמיים, שבמשך השנה האחרונה נהיו אוסף של בלאגן שאף אחד לא זוכר. כך שאחרי שהתמקמנו, התחברנו לחשמל ולמים, התרגלנו לעלות ולרדת במדרגות ולצעוד מרחק כדי להגיע לשירותים - פשוט הוצאנו הכל החוצה לקרקע והתחלנו למיין, לשטוף ולייבש.
מוזר להיות יבשתיים, לא פעם קרה שהסתכלנו החוצה והאינסטינקט הראשון היה “היי! הסירה ממול קרובה מדי!” ולאחר שניה נזכרנו שאנחנו לא על המים ולא על עוגן והסירות מסביב מקובעות לקרקע בדיוק כמו שאנחנו.
העבודות התחילו מיד. קודם כל יומיים של שיופים של כל מה שנשאר על התחתית. אחרי היומיים האלה פטר קיבל גוון כחול אחיד מכף רגל ועד ראש והעור שלא גירד והיה מגורה. עשינו טעות שלא שטפנו מיד את כל הלכלוך מהשיוף שהתרומם באוויר והצטבר בכל מקום, אחרי כמה ימים עם השמש והגשם, הינו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה בניקוי הסירה.
(טעות מס’ 2 של מתחילים).

IMG_20160908_175341IMG_7743IMG_20160911_105740IMG_7750IMG_7753IMG_7755IMG_20160913_125617IMG_20160913_160352

שכבה ראשונה היתה של פריימר primer שמשמש לאיטום ומקשר בין הצבע הישן והחדש (צהוב). לאחר מכן שתי שכבות של antifouling של חברת SeaHawk (שחור), ובסוף שכבה אחת של antifouling רך , רק כי נשאר לנו צבע מפעם קודמת אז למה לא להשתמש ?! (אפור).
מבחינתנו, השיופים והצביעה היו החלק הקצר מבחינת זמן, אחרי 4-5 ימים הסירה היתה צבועה כולל זמן יבוש. החלק הארוך היה המיון, הניקוי החיצוני, סימון העוגן מחדש, שטיפה של החבלים, ניקוי של הדינגי, תיקון אופניים ועבודות נוספות על הדרך כמו מציאת דרך לאיטום פתח היציאה של ה- S-drive והחלפה של טבעות איטום  O ring בפרופלורים.

IMG_20160913_125550IMG_20160913_130003IMG_20160913_154542IMG_20160916_151636
במשך הימים הארוכים והחמים, הבנות פגשו חברות מסירה אחרת, נזכרו איך רוכבים על אופנים, שיחקו מחבואים ברחבי המספנה וניצלו את ה- WiFi שליד המשרדים.
זואי נהנתה ביותר, סופסוף למדה לרכב על אופניים והיתה גאה בעצמה מאוד. מתחת לסירה הכינה לה בית מלאכה לפיסול באבן, דפקה, שייפה ויצרה צורות. בזמן הנותר ניצלה את הימים לאמבטיות בגיגית או סתם תחת הברז.

IMG_20160910_131624IMG_7786IMG_20160912_125712IMG_20160917_091115
אחד הדברים הרעים ביותר בימי ההספנה, היתה הכמות האדירה של היתושים. כל היום חם מאוד שהנשימה נעתקת, בשעה 17:00 מתחיל להיות קצת יותר נעים ואז הם מתחילים להגיע בהמוניהם.
המלחמה ביתושים היתה יומיומית. לא בחלנו באמצעים, מכשירי חשמל, משחות, ספריי, וספירלות של קטורת. כשהכל עבד בו זמנית אז היתה הקלה מסוימת.  את רב הלילות העברנו בשינה לא שינה בסלון עם מאוורר, ואני חייבת להגיד שהיתה הקלה מסוימת כשהגיעה שעת הזריחה.
כך שעצתינו העיקרית מהפוסט הזה – תתגוננו נגד היתושים וקחו איתכם מאוורר. אם יש לכם אפשרות אז תכינו לכם רשתות לפתחים, אפילו רשתות מאולתרות זמניות.
(טעות מס’ 3 של מתחילים).

IMG_7740IMG_7742IMG_7772IMG_20160913_113900

בסופו של עניין, הינו מוכנים כבר לחזור למים. כהרגלנו,עד הרגע האחרון חייב עוד משהו לקרות, ובזמן שהסירה כבר הובלה עם הטרקטור אל תוך המים עוד התרוצצנו לאסוף את המנוע של הדינגי שתוקן בשניה האחרונה כי החלקים הגיעו רגע לפני השניה האחרונה ואז הוא בכל זאת לא עבד ולקח זמן עד שהבינו מה צריך לעשות….
לא משנה כמה מוכן תהיה, תמיד משהו קורה ברגע האחרון.
יצאנו בששון ובשמחה מהמספנה, ונפרדנו מהצוות האדיב והמקצועי שעובד שם, רצינו רק להיות שוב במים ולהרגיש את התנועה הטבעית של הסירה כשהיא שטה. התגעגענו.

IMG_7799IMG_7812IMG_20160919_160847
אחרי 10 דקות הפלגה, כשאנחנו משאירים מאחורינו את המספנה, נהנים מהאוויר ומתנועת הגלים, שמחים שאנחנו יכולים לדבר בלשון עבר על ימי ההספנה ופשוט מרגישים משוחררים ומפנטזים איך עוד שעה קלה נקפוץ למים  - מנוע אחד הפסיק לעבוד!
בדיקה קצרה והסתבר שאחת הרצועות במנוע נקרעה.
לא משהו רציני … קטן עלינו עכשיו הכל. נטפל בזה כשנעגון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה