יום שבת, 19 בנובמבר 2016

מסיבת התה של הכובען המטורף

הרבה דברים קורים בזמן שחולף מפוסט לפוסט, הייתי רוצה להיות מאלה שנושמים וכותבים באותו הקצב אבל לפעמים אני מתמכרת ליומיום ושוכחת לעצור ולרכז את המחשבות על מה שאנחנו חווים בינתיים.


אז בין כל הפעילויות השוטפות (אין זמן לנשום כשחיים בסירה) למדתי לאחרונה משהו מעניין, שחג ה- HALLOWEEN הוא בעצם חג עתיק, אולי כמו חגי המוות של השבטים הקדומים ומתעסק בהתמודדות שלנו עם הפחד הטבעי מהמוות ואולי בגלל זה התחפושות המחרידות, וחג ההודיה THANKSGIVING הופיע אחרי שהמתיישבים הראשונים באמריקה הצליחו להקים מושבה משלהם, בזכות האינדיאנים שנתנו להם זרעים לשתול ולימדו אותם לדוג ובכך הצילו אותם ממוות מרעב.
אז הם קבעו יום שבהם הם אומרים תודה למזל הטוב וחוגגים את השפע שהצליחו לגדל.

יפה לא?! 




לנו יצא להשתתף בחג ה- HALLOWEEN בפעם הראשונה. החג הזה כלל שבוע מתיש של פעילויות לילדים והתחיל בבר במפרץ הסמוךSECRET HARBOR  שהזמין את הילדים למסיבת תחפושות. כולם זכו באיפור פנים צבעוני בנוסף לשקית ממתקים, משחקים בקצף, רכיבה על סוס וקפיצות במתנפח.

לאחר כמה ימים התקבצנו כולנו על הרציף בתחפושות היפות והמחרידות ביותר, ככל שיותר מזעזע כך ייטב. כל ילד התאבזר בשקית והצטרף לאחת מסירות הדינגי שיצאו לתור אחרי סירות במפרץ עליהם בלון כתום.
למי שלא הבין... בלון כתום אומר שבסירה הזו מחכים עם ממתקים לילדים במנהג  "ממתק או תעלול" TRICK OR TREAT , כל ילד חזר עם שקית גדושה בסוכרים וחיוך רחב במיטב המסורת.




אך גדולת הכותרת היתה בזכות התארגנות של ילדי הקרוזרים עצמם, והם הפתיעו בגדול!

לילי מהסירה DOLPHINUS כתבה מחזה בשם "מסיבת התה של הכובען המטורף", הילדים נכנסו לעניין לגמרי ולקחו ברצינות את החזרות והתפקידים שהוטלו עליהם. ילדים מגילאי 6 עד 13 ממדינות שונות, ששפת האם שלהם אנגלית, עברית, ספרדית, צרפתית, שוודית, או גרמנית מעלים הצגה באנגלית.
לנו, ההורים נשאר רק לעזור בהכנת התפאורה והתחפושות.


זואי השתתפה כפילון שמשתתף במסיבת התה של הכובען, עולה לבמה ואומר כמה נעים לו להיות כאן.

עדי הציגה את העכברה, חברה של הכובען, שתמיד יש לה מה להגיד... את הקטע הזה לא היה קשה לה לשחק... כל משפט שמישהו אמר לווה בהערה שלה וברצון להעפיל על כולם במשפטי מחץ נועזים.

נעמי שיחקה את מלכת הלב המרשעת... גם בינה לבין הדמות אפשר היה למצוא דמיון מסויים... וכמה שחששה שיתבלבלו לה המשפטים ושתשכח את השורות, עלתה על הבמה וזכתה לתשואות.



אז אתם בטח מבינים עכשיו למה אין זמן לנשום ולשמור על קצב הפוסטים.
קשים החיים בקריביים! מי שיאמר לכם אחרת, משקר. 

תגובה 1:

  1. אתם מיוחדים.....
    פשוט כיף לקרוא כמה אתם נהנים ולומדים.

    השבמחק