יום שני, 4 בדצמבר 2017

סיפורי דינגי

המשמעות של לחיות בסירה בלי דינגי זה כמו לחיות ביבשה בלי רכב או אפילו אופניים.  אי אפשר לעגון איפה שרוצים כי אז אי אפשר להגיע לחוף כל פעם, כדי לרדת מהסירה צריך לבקש טרמפ או לשחות, אין מצב לעשות דברים חיוניים שדורשים הובלה לסירה כמו קניות או לרוקן זבל.
בקיצור, מצב ממש תקוע מהסוג הלא כייפי בכלל. כזה שלא שווה להיות שם אם הוא כזה, וברור שאם הוא אכן כזה אז כל סדר העדיפות משתנה למה שמחייב מיידית טיפול.

חייבים להשיג דינגי ולא משנה מה.

יחסית למשפחה שמטיילת עם סירה שנתיים וחצי יש לנו עבר מפואר בענייני דינגי (לא כזה שאנחנו מתגאים בו).
את הראשונה קיבלנו עם הסירה כשרכשנו אותה. היה ברור שהיא זה לא זה ובהזדמנות ראשונה תוחלף לאחרת. היא היתה מאבדת אוויר, קטנה בשביל חמשתינו וגם ללא תחתית קשיחה ולכן פחות אמידה.




את השניה קנינו בתורכיה קצת בלחץ כי לא רצינו לעזוב את תורכיה ללא דינגי טובה.
קניות לא טוב לעשות בלחץ, אמנם היתה עם תחתית קשיחה אך גדולה בכמה סנטימטרים מהמתקן נשיאה שלה מה שגרם להטלטלות  בהפלגה וזה לא היה זה.
 היא לא נשארה איתנו אפילו חודש. למעשה אני לא חושבת שהספקנו לעשות איתה נסיעה משמעותית אחת ובאחד הלילות הסוערים ביוון גילינו שהיא חסרה וברחה לנו עם הרוח. תוכלו למצוא את הסיפור המלא בפוסטים הישנים יותר.

את השלישית קנינו ביוון אחרי הרבה חיפושים. כבר לא לגמרי חדשה, אלא מתצוגה. אמרנו שקניות בלחץ לא מומלצות... זו אמנם היתה אחלא עיסקה, אך מהר מאוד גילינו שהיא לא מתרוממת מעל הגלים כששטים בה ואנחנו תמיד יוצאים ממנה קצת רטובים.
למרות שהיא לא לגמרי היתה זה, היא שרדה אותנו עד גרנדה אך כשחזרנו לסירה בנובמבר גילינו אותה נבולה ועצובה מהשמש החזקה והיא פשוט התפרקה למצב שאינו בר תיקון.







הרביעית, שתבדל לחיים ארוכים, אמן! נרכשה מידיד נחמד בגרנדה שהחליט ברגע הבדיוק נכון להחליף את שלו באחרת וכך מיהרנו לפנק אותה בכיסוי אצל דאגלס מ- JOHNY SAILS
ועכשיו יש לנו את הדינגי הכי מתאימה לנו גם תחתית קשיחה גם עולה יפה בגלים וגם הכי צבעונית ויפה!

טפו. טפו. טפו.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה