יום שבת, 29 בספטמבר 2018

מה בעצם אנחנו מצפים שהילדים שלנו ילמדו


זה הפוסט האחרון מתוך ארבעה בנושא המלצות לחינוך ביתי, בהם אני מספרת מהניסיון שלנו בנושא הלימודים כמשפחה החיה בסירה ומשתמשת בחינוך ביתי כחלק מסגנון החיים שבחרנו.




החלק הזה עושה קצת לחשוב ... מה בעצם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו?
אם נסנן הכל, אז לאיזה מסקנות נגיע?
שווה לשבת עם עצמנו לכוס קפה ולחשוב על זה (יש מצב שאולי תזדקקו ליותר מכוס קפה אחת).



פרט אחרון חשוב - 

בכל התהליך הזה שנקרא למידה ישנם עוד שני פרמטרים ברורים מאליהם ובכל זאת דורשים תשומת לב - הגיל והאופי.

זואי, בת ה-8, זקוקה ליותר הכוונה ובדיקה של המשימות שמקבלת, מה שדורש שאחד מאיתנו יהיה פנוי אליה כל עת בזמן הלימודים. עדי מאוד טובה בכתיבה ואנחנו רוצים למנף אותה דווקא שם ולכן שמים בעיקר דגש בנושא השפה , נעמי רכשה אנגלית מעולה ומאוד אוהבת לעבוד עצמאית כך שאצלה עובדות מטלות ארוכות טווח.
אלה רק דוגמאות, אך מה שאני מנסה להגיד, זה שהגיל והאופי דורשים מאיתנו לתמרן ביניהן ולהתאים חומרי לימוד שיגרמו להן להצליח ובסופו של דבר שיוכלו בעתיד לבחור להן את סגנון החיים המתאים להן ושאם אי פעם יצטרכו להשתלב במסגרת חינוכית, אז לא תהיה להן בעיה לעשות את זה.

לנקות את החוף ... גם מזה לומדים משהו ...


ישנן הרבה דרכים איך להשיג את זה, אין דרך אחת נכונה. לא חייבים מצד אחד להיות שמרנים ומצד שני, גם לא שהילדים צריכים לטפס כל היום על עצים. לוקח זמן להרגיש כהורה את הביטחון במה שאתה עושה, לראות הוכחות בשטח שהכל בסדר ושלא דפקנו את הילדים. 

לפעמים נראה לי שהתפקיד שלנו הוא פשוט לפרוש בפניהן את האפשרויות.
 ולחכות...


אז בעקבות הכתבה הזו, ישבנו פטר ואני ושוחחנו על השאלה – מה בעצם אנחנו מצפים שהילדים שלנו ילמדו ? 
– ושנינו מנסים לענות עליה בפנינו ובפניכם ...

ידע כללי והתנסויות הם שני דברים חשובים. שהראיה שלהם תהיה רחבה, שלא יהיה בהם החשש להתנסות בדברים, שידעו שיש שוני בין אנשים וגם שהם עצמם יכולים להשתנות. 


אני לא חושבת שהציפיות שלנו שונות מהציפיות של הורים לילדים בבית ספר רגיל, רק הדרך שונה.






נהנתם לקרוא? מתעניינים ? יש לכם מה להוסיף ולספר בנושא של הכתבה? תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! תכתבו לנו בדף הפייסבוק, במייל או בתגובות לפוסט. 

יום שישי, 28 בספטמבר 2018

חומרי לימוד מומלצים


זה הפוסט השלישי מתוך ארבעה בנושא המלצות לחינוך ביתי, בהם אני מספרת מהניסיון שלנו בנושא הלימודים כמשפחה החיה בסירה ומשתמשת בחינוך ביתי כחלק מסגנון החיים שבחרנו.

החלק הזה יכלול כמה חומרי לימוד מומלצים ומובילים בהם אנחנו משתמשים בחינוך הביתי / סירתי שלנו.


חומרי לימוד שעובדים אצלנו טוב. כאלה שהתנסינו בהם והם הוכיחו את עצמם שוב ושוב :


KHAN ACADEMY

אין ספק שהאתר Khan Academy המצויין הזה הרוויח את המקום להיכלל ראשון ברשימה. בנוי מעולה ובשיטתיות פשוטה, כולל מגוון של קורסים, מתמטיקה, מדעים, אומנות, דקדוק ועוד. הכל באנגלית. שיעורי המתמטיקה לדוגמא מחולקים לפי רמות וכיתות וכל אחד מתקדם בקצב שלו. הוא בודק ובוחן את התלמיד ומאפשר להתקדם הלאה אחרי הצלחה בנושא הקודם, ויחד עם האפשרות הזו ללימודים עצמאים יש בו אפשרות לעקוב אחר ההתקדמות והנושאים שהתלמיד עבר וזה משרת נהדר אותנו שרוצים לדעת באיזה קצב הבנות שלנו לומדות, איפה הן מתעכבות, האם הן נאבקות בתחום מסויים או מדלגות על אחר. 
האתר הוא חינמי ויש לו גרסה להורדה באופליין שנעשתה ע"י חברה אחרת, לא טובה כמו זו שבאונליין אבל בהחלט משרתת את המטרה.

הגירסת אופליין נקראת: KA Lite


CALVERT SCHOOL

מסירה אחרת עם ילדים קיבלנו חבילה גדולה של ספרי לימוד של קלוורט Calvert. הם, לדוגמא, נהגו לרכוש כל שנה את חומרי הלימוד הרלוונטים לאותה כיתה. קלוורט הוא אחד מבתי הספר לחינוך מרחוק הידועים ביותר ונותן תמיכה מלאה למי שנרשם ללימודים דרכו. חומרי הלימוד שלו כוללים תוכנית מלאה של מקצועות, לכל מקצוע ספר הדרכה עם משימות והנחיות וספר לימוד. הרבה מהתכנים, בעיקר בהיסטוריה וגאוגרפיה, מותאמים לתלמידים בארה"ב ולא ניצלנו אותם לגמרי, אך כל היתר בנויים במקצועיות גבוהה ומאפשרים לתלמיד לימודים עצמאים לחלוטין.


UDEMY

אתר המרכז מגוון גדול של קורסים באנגלית, מכל מיני תחומים. חלקם עשויים כמצגות, חלקם כסרטוני וידאו. יש עוד כמה אתרים כאלה לקורסים מקוונים, שמרכזים קורסים מעניינים, חלקם מלמדים קורסים מאוניברסיטאות נחשבות בעולם ואפילו מקנות תעודות בסיום הקורס, שוות ערך לסיום הקורס באוניברסיטה.
הגדולה של UDEMY הוא שניתן להוריד את הקורסים לאופליין ולא מאלץ אותנו לשבת באינטרנט כדי ללמוד.
התנסינו בקורסים בתכנות, כתיבה יוצרת, ציור לילדים, ועוד...

אתרים מעולים נוספים לקורסים מקוונים שהתנסנו בהם:



YOUTUBE  

הוא אחלא לבדיחות ומוזיקה, אך הוא גם מקור לא רע בכלל ללימודים. הרבה אנשים משקיעים מעצמם ומעלים שיעורים איכותיים. דורש קצת זמן בלחפש ולברור מה מתאים, אבל בהחלט שווה את הניסיון וגם אין בעיה להוריד את הסרטונים למחשב ולצפות כשמתאפשר.
נעמי ועדי למדו לנגן בגיטרה בעיקר משיעורי נגינה שהורידו מהיוטיוב.


WIKIPEDIA

כן, כן, אני יודעת שכל אחד מכיר... ובכל זאת אי אפשר שלא להזכיר את המאגר העצום הזה על כל מילה שתעלו בדעתכם! וגם כמה כייף שאנשים בנו את המאגר הזה בהתנדבות. בפנמה לדוגמא, במידה ורכשתם סים כארד מחברת Digicel  , אז יש לכם גישה בלתי מוגבלת ל Wikipedia  גם אם לא הטענתם קרדיט לכרטיס. דרך נפלאה לתת לציבור גישה לאנציקלופדיה הכי גדולה שקיימת.

סרטים וסרטונים

לדוגמא, לערוץ הטלויזיה BBC כמה סדרות סרטי טבע והיסטוריה מעולות שצפינו בהם כמשפחה ואחר כך המשכנו לשוחח עליהם בהזדמנויות שונות. 
בפעם אחרת, הורדנו סרטים דוקומנטריים על מוזיקאים, על להקות וסגנונות. הבנות אוהבות לצפות בסרטים וזו גם דרך להראות ולחשוף אותם לתכנים חדשים.


פודקאסטים

... השתמשנו בעשרות, בעברית ובאנגלית, יש שפע של פודקאסטים בכל נושא שתעלו על דעתכם.
צריך קצת זמן לברור ולמצוא את מה שבסגנון המתאים, אבל זה מדבק ושימושי בשעות מתות כשלמישהו בא להגיד שמשעמם לו או בשעות הפלגה שהכי מסתדר זה לשים ת'אוזניות ולצלול במחשבות.
בעברית ראוי לציון הפודקאסט "עושים היסטוריה" של רן לוי העשיר בתכנים או "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי שאפשר למצוא בו גם כמה שידורים שהוקלטו עבור ילדים.

עיניים



ישנם כמה ספרים בודדים שהם איתנו ומעיינים בהם כשצריך (אטלס בעיקר), אך אין ספק שהמגזין "עיניים" הוא המוצלח ביותר. איכותי, מעניין, מסקרן, כל הדברים הטובים ביחד. כל חוברת עוסקת במילה כלשהי שדנים לגביה מהיבטים שונים – סיפורים מההיסטוריה, מדע, קומיקס, אומנות, סיפורים קצרים או מהמבט של ילדים. מקסים ביותר. אם אתם לא מכירים, אז תעשו לעצמכם טובה ותרכשו חוברת.




נהנתם לקרוא? מתעניינים ? יש לכם מה להוסיף ולספר בנושא של הכתבה? תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! תכתבו לנו בדף הפייסבוק, במייל או בתגובות לפוסט. 

יום חמישי, 27 בספטמבר 2018

מה זה בכלל חינוך ביתי ואיך עושים את זה בסירה ?



זה הפוסט השני מתוך ארבעה בנושא המלצות לחינוך ביתי, בהם אני מספרת מהניסיון שלנו בנושא הלימודים כמשפחה החיה בסירה ומשתמשת בחינוך ביתי כחלק מסגנון החיים שבחרנו.
בחלק הזה אספר קצת על רוח הדברים ואיך הם מתנהלים אצלנו, אם אתם מוטרדים מהשאלה "איך לעשות את זה?!" אז אולי תהיו קצת יותר רגועים כשתסיימו את הפוסט.



אין ספק שנושא הלימודים זה הנושא שמעסיק אותנו ביומיום יותר מכל, ודורש מאיתנו להיות עם היד על הדופק כל הזמן.

אולי תתפלאו לשמוע שהמפלצת הזאת שנקראת "חינוך ביתי" Home Schooling  מאוד מקובלת בחלק גדול של המדינות וכוללת תשתית רחבה של ידע, תמיכה, פורומים, כתבות ובתי ספר ללמידה מרחוק שמספקים ספרי לימוד והנחיה לאורך שנת הלימודים. בארצנו הקטנטונת הנושא לא כל כך מפותח, ישנם אתרי הוצאה לאור של ספרי לימוד שבהם ניתן לרכוש ספרים, אך אין באמת ליווי לאורך שנת לימודים. 


התפקיד שלנו כהורים בחינוך ביתי


בגדול אני חושבת שהרבה תלוי ביצירתיות ובמשמעת של ההורים. אם מצליחים במשימה התובענית הזו, אז הילדים בחינוך ביתי זוכים לשיעורים פרטיים, מה שאף ילד במסגרת חינוך רגילה יכול לקבל, ומתאפשרת להם ההזדמנות להתנסות בלימודים עצמאיים ולבחור נושאים שמתאימים להם אישית במקום ללמוד את השטאנץ הרגיל של היסטוריה, גאוגרפיה, תנ"ך.
אך עם כל היופי שבדבר, ההורים הם אלה שמכוונים את הבחירות האלה ומאשרים אותם, דואגים להקציב זמן ללימודים ומוודאים שהמשימות יתחילו ויסתיימו, וכל זה צורך הרבה אנרגיה (ושלווה נפשית גם לא מזיקה...).

דינמיות זה שם המשחק


אז אם אני מנסה לעשות סדר במחשבות, ישנן כמה נקודות שלמדנו תוך כדי תנועה והניסיון שצברנו:
ראשית, נושא הלימודים הוא מאוד דינמי. הוא משתנה תכופות, ישנם ימים עמוסים וישנם ימים שלא לומדים בכלל. ימים של הפלגות הם ימים שללא לימודים פרופר כי זה זמן שכל אחד קצת מתכנס בעצמו ופטר ואני לא פנויים, כשמגיעים למקום חדש אז בדרך כלל גם אין זמן ללימודים ביום-יומיים ראשונים, כי עסוקים בלצאת ולבדוק מה קורה מסביב. בכל יתר הזמן, אנחנו מקדישים ללימודים כשלוש עד ארבע שעות ביום, אבל גם זה נתון לשינוי וישנם ימים שזה יותר וישנם ימים שפחות.
לדוגמא, בתקופה הזו הבנות הולכות לבית-ספר מקומי בפנמה, אך בסופי שבוע, בימים שיום הלימודים קצר (וזה קורה הרבה) או אין לימודים (גם זה קורה הרבה), הן כן עושות בית-ספר בסירה. מעבר לכך, בשעות אחר הצהרים ישנם "לימודים לא פורמאלים" שנכנסים לטווח הזמן החופשי, כמו יצירה ונגינה.
מעבר לדינמיות של זמן הלימודים, ישנה גם דינמיות גדולה בחומרי הלימוד. כשיצאנו מישראל לפני שלוש שנים, היו לנו ספרי לימוד במגוון נושאים. עם הזמן האנגלית השתפרה וספרי הלימוד נגמרו ועברנו לתכנים שרובם באנגלית, חלקם ממוחשבים וחלקם מספרים. 
מעבר לדינמיות של הזמנים והתכנים, ישנה גם דינמיות בשיטה עצמה. כבר ניסינו הרבה שיטות: התחלת לימודים  בשעה מסוימת בבוקר, מערכת שעות לכל אחת, תוכנית לימודים שבועית, פרזנטציה שבועית, למשפחה..... 
הבנתם את הקטע... באמת שאנחנו לא מתנגדים או בוחלים בשום דרך, אך אם מחכים בסבלנות ולא נלחצים מ"איך לעשות את זה ?!", מגלים שהילדים מפתחים דחף אישי ללמוד ולהעסיק את עצמם והרגע הזה, שהם מחפשים או שואלים ומחפשים מידע בעצמם, הוא הגדול מכולם.


נקודה נוספת כואבת


נושא אחרון וכואב הוא הגישה לאינטרנט! צריך לזכור שבחיים בסירה הגישה לאינטרנט מוגבלת ואי אפשר להתבסס על לימודים באונליין. כשאנחנו נמצאים במקום עם גישה לאינטרנט אז זה הזמן להוריד חומרים חדשים, אך ביתר הזמן אנחנו מנהלים את הלימודים ממה שיש איתנו. 






נהנתם לקרוא? מתעניינים ? יש לכם מה להוסיף ולספר בנושא של הכתבה? תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! תכתבו לנו בדף הפייסבוק, במייל או בתגובות לפוסט. 


יום רביעי, 26 בספטמבר 2018

המלצות על חינוך ביתי


שימו שני קרוזרים יחד ואחרי כמה דקות תמצאו שהם מדברים על השירותים והמקלחת.
הטיפול בהם,
מה נתקע בהם...
איפה למצוא חלפים...
או סתם קיטורים על נשירת השיער של הנשים שלהם.

כמה שזה נשמע מצחיק, זה אמיתי.

שימו שני קרוזרים שהם הורים לילדים בסירה וסביר להניח שיגיעו לדבר קודם על לימודים.

על מה הכתבה הזו?


הכתבה הזו היא כדי לספר לכם קצת על הלימודים בסירה, איך אנחנו בוחרים לעשות את זה ומה אנחנו ממליצים. יש הרבה מה להגיד בנושא ובטח לא אוכל לכלול הכל, אך חשוב להסביר שאם אתם רוצים בית-ספר בית-ספר, זאת אומרת ממש משרד החינוך אצלכם בסירה – אז זה לא יעבוד.



ביומיום ישנם הרבה מקרים שמהם אנחנו לומדים שהם לא ממש "שיעור", ישנן הרבה שיחות ארוכות שהן בעצם לימודים, במקום שהמורה יעמוד בכיתה וידבר אז הבנות שלנו מקשיבות להרצאות של ההורים שלהם (אין בסירה הרבה מקום לאן לברוח), הן רואות הרבה דברים ולומדות עליהם ממבט עיניים ומלהיות שם, אנחנו משתדלים לבקר במקומות, לברר על ההיסטוריה, הגאוגרפיה והטבע, להיכנס למוזיאונים, ללמוד שפות, לבקר בבתי ספר מקומיים.


לקח לנו קצת זמן להיכנס לזה, אך עם הזמן הלימודים היחידים שנשארו במתכונת המוכרת אלה שיעורי מתמטיקה ושפה, כי הם הבסיסיים והאוניברסליים ביותר.
מהר מאוד עברנו אינסטנקטיבית לקריאה ולימודים באנגלית, למרות שיצאנו מישראל עם הרבה חומר לימודי בעברית. ברגע שזה קרה, נפתחו מאגרים אינסופיים של חומרי קריאה ולימוד.
כיום, אפשר ללמוד כמעט כל דבר בלי ללכת לבית הספר. כל אחד יכול ללמוד מה שעולה בדעתו בקורסים באנגלית באינטרנט, בחינם או בתשלומים מזעריים. גם לימודים אקדמאים בהרבה מקומות בעולם לא בהכרח דורשים ציונים ובגרויות, אלא מבחני קבלה לאוניברסיטה. ואם מתעקשים לעשות בגרויות, אז ישנה אופציה לבגרות אקסטרנית.

כתבה אחת, 4 פוסטים נפרדים


בגלל שהנושא רחב ולכלול את כל האספקטים זה כמעט בלתי אפשרי, אחלק את הכתבה לפוסטים נפרדים שכל אחד יתן טעימה מכיוון אחר:

המלצות על חינוך ביתי


מה זה בכלל חינוך ביתי ואיך עושים את זה בסירה?


חומרי לימוד מומלצים לחינוך ביתי


מה בעצם אנחנו מצפים שהילדים שלנו ילמדו בחינוך ביתי?





נהנתם לקרוא? מתעניינים ? יש לכם מה להוסיף ולספר בנושא של הכתבה? תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! תכתבו לנו בדף הפייסבוק, במייל או בתגובות לפוסט.

יום רביעי, 19 בספטמבר 2018

יום תענוגות בפנמה סיטי

יש כאלה שבאים מהצד השני של העולם לבקר בפנמה סיטי כדי לראות את העיר הגדולה וההיסטורית הזו ולנפוש בים, מלונות, מסעדות ואתרי תיירות. יש כאלה המגיעים לפנמה סיטי כדי לחפש חלפים בכל חנות אפשרית.
בטוח הזכרתי בעבר את המשפט : "להיות קרוזר זה לתקן את הסירה בכל מיני מקומות אקזוטיים".
מי שלא אמר את זה, הוא צדק.

אנחנו מתכוונים להספין את הסירה לפני שעונת ההוריקנים תסתיים ונוכל לשוט צפונה (הפסיפיק יחכה להזדמנות אחרת) ובפנמה כל המרינות תקועות בסוף העולם, רחוקות מכל בעלי העסקים וחנויות ציוד, כך שאם אנחנו נכנסים לפרוייקט ההספנה, אז רצוי שהכל יהיה איתנו מראש.
אז ככה שביקרנו בפנמה סיטי כבר פעמיים, כל יום מתיש יותר מהשני ועוד ידנו נטויה...



הצומת בסבניטס

מתוך האוטובוס העירוני בפנמה סיטי


הבוקר מתחיל ב- 06:00 עם השכמה, קפה, שוקו, סנדוויצ'ים, תיקים והופ ב- 07:00 הבנות נשלחות לבית הספר ואנחנו תופסים טרמפ עם בירגיט וריי ברכב שלהם. מזל שכך, כי בפעם האחרונה שנסענו באוטובוסים הינו צריכים להתחיל את היום שעה קודם וזה היה מוקדם מדי בערכים של פנסיונרים כמונו.
תחנת האוטובוס המרכזית בפנמה-סיטי ענקית וכוללת שתי קומות ורעש המוני של מוניות, אוטובוסים, חנויות ודוכנים. אך אנחנו כבר מנוסים ובידנו כרטיס המטרו-בוס שמאפשר נסיעה לכל מקום בעיר באוטובוסים או במטרו.
בפעם הקודמת חרשנו את אזור המוסכים  בחיפוש אחר צינור אגזוז חדש, לכולם היה אך לא באורך 6 מ' לו אנחנו זקוקים. היום המטרה היא להגיע ל- CAUSEWAY (שזו בעצם טיילת באורך 5 ק"מ הבנויה משאריות החפירות של התעלה)  שם מתרכזות רב חנויות הציוד לסירות, ולנסות את מזלנו שם עם הצינור ועוד כמה חלקים ספציפים מסניף VOLVO  שבאזור.

אחת המרינות ב- Causeway

ירדנו מהאוטובוס והתחלנו לסרוק את החנויות, הפעם נמצא הצינור באורך המתאים אך לא בקוטר המתאים והחלטנו שאנחנו ממשיכים ל  VOLVO כפתרון אחרון לפני שנחליט.
איזה כייף להיכנס בחום הזה לתוך הסניף המלוקק, הגענו לבית מרקחת למנועים, כל ההתנהלות שלנו היא מול פקידת הקבלה שדוברת רק ספרדית אך בעלת נכונות גדולה. הגענו מאורגנים עם סרטוטים, מספרים סידורים מקטלוג החברה, מיילים וחבר יקר שנקרא google translate   . בהמשך נכנסה עובדת שניה עם נכונות יותר גדולה מהראשונה ואנגלית שבהחלט עזרה. מסתבר שעלות צינור מקורי שווה למחיר של הספנת הסירה לשבוע ולנו זה לא הסתדר. מעבר לכך, יש להם גם את כל יתר החלקים !!! אבל.... אחד מהם בסניף אחר! הסניף אמנם באותה עיר, אך בפנמה-סיטי הכל כל-כך רחוק אחד מהשני.
ברגע שהן הבינו שאנחנו בלי רכב ובאוטובוסים יקח לנו יותר משעתיים להגיע לשם, הן יצאו מגדרן למצוא פתרון איך להביא את החלק לסניף שלהן. בשלב מסויים, העובדת הציעה לקחת אחד מאיתנו ברכב שלה, אנחנו הצענו שישלחו מונית בין הסניפים. אח"כ נכנס אחד העובדים שקיבל עדכון על ההמולה, הצטרף לניסיונות הטלפונים ובסופו של עניין סוכם שנחזור עוד שלוש שעות והם כבר ימצאו איך להביא את זה. השעה היתה כבר כמעט אחת בצהרים.

אולי יש לכם צינור באורך 6 מ' לאגזוז , בבקשה?

בסניף "בוש" לתיקון האלטרנטורים






עולים לאוטובוס בתחנה המרכזית בפנמה סיטי


אז יצאנו שוב להלך בחום, לתור אחר צינור האגזוז בעוד כמה חנויות ציוד לסירות (רק שתדעו שאם אתם צריכים לחפש צינור אגזוז בספרדית, כבר יש לנו את כל אוצר המילים הדרוש), קפה קטן על הדרך, שלום לעמירם מ- Naval Marine, והחלטנו לחזור ולהתפשר על צינור בקוטר גדול יותר.
נכנסנו, הזמנו, התברר שהצינור בסניף אחר.
האמת, לא איבדנו את האשתונות. בשלב הזה הינו מוכנים לעשות הכל והעיקר שהצינור יהיה בידנו כי באמת כבר נגמר לנו איפה לחפש.
ענינו שניסע לקחת בעצמנו, שלפנו את הארנק לתשלום וביקשנו כתובת לאן להגיע. ברגע שהיא נתנה לנו את הכתובת, כל הנורות האדומות נדלקו אצל פטר ואצלי, כי אנחנו הרי מכירים את רב העסקים מימי הביקור שלנו בפנמה סיטי ובמקום הזה כבר הינו, ולהם לא היה את הצינור שאנחנו צריכים. אז ביקשנו שתתקשר לוודא.
ואכן, אין את אותו האורך, יש שני אורכים אחרים, ואז התברר שזה גם לא הקוטר שהתפשרנו עליו. בקיצור, כל הקלפים נטרפו!
כנראה שהפנים שלנו הראו מה מתחולל בפנים או שכל המוכרות החליטו להיות סופר יעילות באותו היום, כי היא נעלה את החנות, סימנה לנו לבוא אחריה והובילה לחנות אחרת שאולי שם תימצא הישועה.
השעה כבר היתה קרוב ל 16:00 כששילמנו מקדמה של 100 דולר לצינור אגזוז שיגיע עוד שבוע ויצאנו עם תקווה שאכן יגיע ושלא תרמנו את הכסף לחינם.
נכנסנו חזרה ל VOLVO  והחלק היה מונח על השולחן מוכן ומזומן, נפרדנו בברכות תודה, הרבה חיוכים וגם הנחה גדולה על הקניה ופנינו לתחנת האוטובוס שתיקח אותנו חזרה לתחנה המרכזית.
בשלב הזה הרגשתי את הרעב מתחיל להציק, כל הזמן הינו עסוקים והתרוצצנו מפה לשם, ופתאום 40 דקות המתנה לאוטובוס שלא מגיע מפנה הרבה זמן לקרקורי בטן.

זה השלב שכבר היתי רעבה

הפנטזיה קיבלה תמונה של בורקס בתחנה המרכזית. איפשהו נצרבה לי במח תמונה של מאפיה שעברנו לידה בבוקר כשהגענו וזה היה הדבר היחיד שיכול היה להרגיע את הבטן המקרקרת. הגענו לאזור האוכל שבקצה התחנה, אך ברגע שנכנסנו למאפיה פטר החליט שזה הזמן הכי מתאים ליסורי מצפון ושלא בריא לאכול בצקים וכדאי שנמצא מקום עם אוכל אמיתי. חיפשנו, חיפשנו, וחיפשנו ובשלב שהרגשתי שאני קרובה לעילפון או לחנוק אותו מעצבים, פשוט קניתי לי את שני הבורקסים עם גבינה שהיו קרים ומקומטים (וזה בכלל לא מנע מהם להיבלע בתוך דקה).
אחרי זה נרגעתי ומצאנו מקום לשבת ולאכול.
בדיוק ב- 18:30 יצא האוטובוס המפנק עד לסבניטס, בדרך-כלל יש סרט בדרך, אך הפעם היה מסך כזה של כלום עם מוזיקה לטינית, ובמסך של הכלום היה פס שהראה מה אורך השיר וכמה זמן הוא מתנגן. בכל שעת הנסיעה, כמה תשושים שהינו, כשהגשם בחוץ מטפטף על החלון הגדול, לא יכולתי להסיר את המבט מהפס הזה שכלל גם דיווח לפטר... "השיר הזה 22 דקות",... "נשארו עוד 11 דקות", ...."אוהו, זה רק 4 דקות"...

עולים לאוטובוס חזרה לסבניטס

בסבניטס נכנסנו לסופרמרקט, כי אנחנו כבר פה אז כדאי לנצל את הנסיעה ומה שנשאר בכוחותינו, ולעשות קניות מהר מהר לפני שתופסים את האוטובוס לפורטובלו.
חיכינו לאוטובוס הזה שעה!!!! רק ב-21:30 הוא הגיע. עמוס כל כך שאי אפשר לתאר. זה פלא שהוא בכלל מצליח להזיז את עצמו. אולי 40 אנשים עמדו במעבר כי לא היה מקום לשבת, ובזמן שכולם נדחפו דרך הדלת הקדמית להיכנס פנימה, אנחנו התפלחנו בדלת האחורית ודחסנו את עצמנו ואת התיקים ויהי מה.
רב הדרך עמדנו על רגל אחת כי לא היה מקום לשתיים והמוזיקה רעשה מהרמקולים האחוריים בדיוק בתוך האוזן. ברגעים כאלה אפשר רק להסתכל על הכל מבחוץ ולצחוק על הסיטואציה או להתפלל שלא יתחיל גשם ואז כולם יסגרו את החלונות.
 לקוראים התוהים, האוטובוס הזה לא ממוזג.
ואז האוטובוס נעצר ולא זז דקות ארוכות... וכולם כבר מתנענעים בחוסר נוחות והריחות האנושיים מתחזקים וקשה לנשום... וכבר הינו בטוחים שישנה תקלה באוטובוס כשהעוזר נהג רץ מבחוץ ומעביר שקית לשני שמנים בספסל האחורי. מסתבר שהם נתנו לו כסף כדי לקנות להם שישיה של בירות קרות לדרך... מדהים! במשך הדרך הם הצליחו לשתות כל אחד 3 פחיות, לצ'קמק אותם ולהעיף מהחלון.

הגענו לפורטובלו בשעה 23:00 וקראנו לבנות בקשר שיבואו לקחת אותנו עם הדינגי. דקות ארוכות הן לא ענו והינו בטוחים שנרדמו וזהו, אנחנו הולכים לישון על הרציף הלילה.
והנה הן ענו, וכבר נעמי מגיעה, ועדי מתחילה לסדר את הקניות, זואי כבר התעייפה ונרדמה, וזה זמן שלנו למקלחת ואיזה נשנוש ויאללה, פיפי ולישון.

עד לפעם הבאה...


נהנתם לקרוא? מתעניינים ? יש לכם מה להוסיף ולספר בנושא של הכתבה? תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! תכתבו לנו בדף הפייסבוק, במייל או בתגובות לפוסט.