יום שני, 4 בפברואר 2019

בלי תיכנונים מוקדמים

היום פטר נסע עם הבנות לעיר הבירה, גוואטמלה סיטי. התוקף של דרכונים של הבנות עומד לפוג עוד חודש והפרוצדורה היא שצריך להגיע לשגרירות ולקבל דרכון חדש. התוקף לדרכון החדש הוא לשנה בלבד, וגם אינו ביומטרי. בכל מקרה, התכתבנו עם השגרירות, שהיו מאוד יעילים וענו בזריזות וקבענו פגישה למחר בבוקר.

 אני נשארתי בסירה אחרי שביומיים האחרונים לא רגשתי טוב, ובכלל אני נוטה להתעייף מאוד מהר עם התוספת הקטנה שגדלה בתוכי, כך שלא היססתי לוותר על נסיעה של 7 שעות באוטובוס אל העיר.

כשיחזרו מחר בערב, זה יהיה עם רכב שכור שילווה אותנו בשבועיים הקרובים. החלטנו שאם אנחנו פה, יהיה עצוב שלא נראה את המדינה המעניינת הזו ונסתפק רק בריו דולסה Rio Dulce  ,כך שאנחנו מתכננים לנסוע לחבל פטן Peten  שבצפון הידוע בחורבות מבני המאיה ולרדת דרומה בין הכפרים עד לאגם אטיטלן Atitlan  שבו 13 כפרים שונים במסורת, בשפה, ובלבוש היחודי, ונסיים באנטיגואה Antigua  שבעבר היתה עיר הבירה עד התפרצות הר הגעש שמעליה. 
יהיה מעניין ואנחנו מצפים לטיול הצבעוני הזה מאוד.



בינתיים נכנסנו למרינה ננה חואנה Nana Juana  כדי לסיים את הפרויקטים האחרונים – התקנת הגג לקוקפיט "hard top"  ותפירות של הכיסוי למפרש הראשי  "lazy bag" , תיקים לחבלים ומושבים לקוקפיט והסירה נראית מדוגמת מתמיד. יחד עם המדבקות החדשות היא פשוט אחרת לגמרי. יפיפיה אמיתית.







פרט לכך, בקרבתנו עוגנת Con El Viento  של יובל ואילנית עם שני הילדים שלהם, אלה ונדב, שנהיו חברים צמודים של זואי.
לידנו עוגנת Take Two  של טניה וג'יי, להם 5 ילדים שרובם טינאייג'רים וזה מתלבש בול לנעמי ועדי שנהנות סופסוף מחברותה של קבוצה.
ובמרחק של כמה סירות עוגנת Dream Catcher 2  של דארל ולה בן בשם דיון גם הוא בן 15.

עם כל המשפחות נקשרנו עמוקות כמעט באופן מיידי ונוצרו חברויות לא רק בין הילדים, אלא גם בין המבוגרים וזו תקפה נהדרת של הרבה מפגשים, ארוחות משותפות, טיולים והזמנות של "לקפוץ לשתות קפה".







בסוף החודש תיגמר הויזה שלנו בגוואטמלה וזה הזמן לחשוב איך נמשיך מפה. הרבה זמן חשבנו על מסלול ה- ICW  בארה"ב שעובר בתוך היבשת ונשמע לנו מרתק ושונה מהקריביים, אבל... כבר אמרתי לכם שבסירה עושים תכניות בקטנה, שומרים אופציות לשינויים ולא מתחייבים לשום דרך. זה כמו שנוסעים עם וויז והיא כל פעם משנה מסלול לפי העומסי תנועה ותמיד מוצאת מסלול חלופי ליעד הבא, אז ככה זה.

פטר קורא את הפוסט הזה עוד הרבה לפני שמפורסם ומעיר לי שאני לא ברורה ושלא כל אחד יכול לקרוא בין השורות ולקבל ממני רמזים...

אז הנה אני מקבלת את הערתו ומסבירה שאני בהריון בחודש שלישי וזה מסוג החדשות שעושה חישוב מחדש של המסלול ודורש הערכות כלשהי... אז לפנינו כמה חודשים שכנראה יעברו בבליז ומקסיקו.
והמסלול בארה"ב... יצטרך לחכות לנו עוד קצת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

, תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! כיתבו לנו בתגובות לפוסט, למייל או בדף הפייסבוק.