thumbnail
לחזור לגוואטמלה מרגיש לנו קצת כמו לחזור הביתה. יש במקום הזה קסם שתופס אותנו ועדין אני לא יודעת לשים עליו את האצבע.

עזבנו את מקסיקו אחרי תקופה מופלאה עם חברים, שתי משפחות שחיות בסירה עם בני נוער (שזה מצרך נדיר). האחת היא Dream Catcher2 שלפנינו עוד תקופה במחיצתם בגוואטמלה ולהם ילד בן 16, השניה Take2 שלהם 5 ילדים במבחר גילאים וממקסיקו המשיכו הביתה לפלורידה.

השעה הכי יפה של היום עם חברים ומוזיקה

כל אחר-הצהריים מוקדש למלחמות ילדים על הרפסודה הצפה

הדרך ממקסיקו לגוואטמלה היתה מלאת הרפתקאות. הפעם מהסוג הפחות נעים.
מיד בהתחלה הבנו שמשהו מסתובב בינינו כי אחד אחרי השני התחלנו להשתעל, להתנזל ולהזדקק לגליל נייר טואלט צמוד. זרם הגולף שמולנו האט אותנו עד יאוש, הוא רחב כל כך שלא משנה כמה התרחקנו או התקרבנו לחוף, המשכנו להתקדם במהירות עלובה של 2 קשר. 
עצרנו לאורך הדרך ללילה או שניים כדי לנוח והיה נראה שחופה של מקסיקו ממשיך לנצח ומסרב להיגמר.

שבת בבוקר מוקדש לטיפולי בנות. צבע, תיספורת ונשנודים

אחת העצירות השוות היתה באי קוזומל שבמקסיקו. בדרום האי המים צלולים ובגוונים מהפנטים של כחול וטורקיז, אחד האתרים היפים ששנירקלנו בהם היה בקירבת מקום. אחרי שעזבנו את קוזומל זואי החלה לפתח חום מאוד גבוה שהמשיך לנסוק ולעלות כל כמה שעות. מגבות קרות וסירופ להורדת חום עזרו לכמה שעות מוגבלות, עד גל החום הבא. 

אם כבר להיות חולה…אז עם סיפור!

גוונים של כחול בדרום האי קוזומל, מקסיקו

סופסוף יצאנו מזרם הגולף והגענו לבליז.  עצרנו באחד האטולים במקום שנקרא Light house reef, שכבר הכרנו מהדרך שעשינו בכיוון ההפוך כמה חודשים קודם. הרוח נשבה ולא היה כייף להיכנס למים, כולנו הינו חולים ומוכים (פרט לעדי הפנתרה) וזואי ממשיכה בשלה וקודחת מחום.
הבנו שאנחנו לא הולכים להנות מהמקום הזה, למרות שזו פעם שניה שאנחנו עוצרים בו ולמרות שאמור להיות פסגת הצלילות והשנרקולים ולמרות שבקירבתו יש "חור כחול" ומושבה של אלבטרוסים ומיהרנו לצאת כדי להיות בקרבת ציויליזציה אם נצטרך טיפול לזואי.

אחת העצירות בדרך, לאורך חוף פלאיה דל כארמל במקסיקו

ההפתעה הגדולה חיכתה לנו בבוקר. אחרי זריחת השמש פטר ועדי אירגנו את הסירה, הניעו מנועים ויצאו מהעגינה. פתאום נשמעה מכה חזקה והסירה נעצרה כשהקיל בהול השמאלי התיישב על אחד האלמוגים. קשה לתאר את ההרגשה שהסירה עוצרת בפתאומיות את התנועה הטבעית שלה, זה כל כך לא בסדר עד בהלה.
ניסינו לצאת בעזרת המנועים ללא הצלחה וחששנו לגרום נזק גדול יותר, המנוע השמאלי הפסיק לעבוד וסירב להניע מחדש. פטר נכנס למים וגילה שהפרופלור עקום ושבור, אך שם לב שמסביבנו המים פנויים וזה רק גוש האלמוגים הזה שצץ משום מקום… אם רק נצליח לזוז משם…

מראות מהדרך. גשם יורד מרחוק

כולנו הינו בחוץ (טוב נו… חוץ מזואי שנשארה במיטה שלנו עם חום כמובן). ידענו שכעת שעת הגאות והמים לא יהיו גבוהים יותר ושהדרך הטובה ביותר היתה לזוז אחורה, אפילו עם מנוע אחד. לאחר כמה דקות נשבה רוח, זו היתה ההדמנות שלנו, הרמנו שוב את המפרשים, הפעלנו את המנוע בפול גז ואיכשהו זה הצליח לנו.

לפנינו היתה הפלגה ישירה כיממה לגוואטמלה וכבר ידענו שאנחנו הולכים שוב להספנה.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה