יום רביעי, 21 באוגוסט 2019

מרינות בגוואטמלה

אז הנה אנחנו שוב אחרי הספנה, הרבה פחות מתוכננת מהקודמת. ת'כלס יצאנו בזול מכל הסיפור.
קודם כל הצלחנו להגיע בכוחות עצמנו עד לכאן שזה כבר מעולה ולא היתה חדירת מים לסירה שזה גם מבורך.
מיד פנינו לקארן, המנהלת של רם מרינה Ram Marina, כדי לחזור אליהם למספנה. שיערנו שנצטרך בין שבועיים לשלושה של עבודה וצביעה מחדש.
בתוך כמה ימים היא סידרה לנו מקום למרות שהמספנה עמוסת סירות והתנצלה שבגלל הצפיפות במספנה ימקמו אותנו במעבר. לנו לא היה איכפת, רק שיוציאו אותנו מהמים כמה שיותר מהר ושנוכל לטפל בכל מה שרק מחכה לנו שם למטה.

... וחוץ מזה- מי אני, ההריונית בחודש שמיני, שתתלונן על הפריווילגיה הזו להיות תקועים במעבר שהוא בדיוק מטר וחצי מהשירותים-מקלחת?!





לשמחתנו גילינו שרב הנזק הם שריטות ושיפשופים פה ושם, פרופלור שידענו שנפגע ודורש החלפה ומכה אחת יותר רצינית בקוטר 4 ס"מ בחלק הפנימי קדמי של ההול הימני. 

הפרופלור הפגוע






חששנו שמאותה מכה קדמית יחדרו מים לסירה, אך החור לא עבר לצד השני. הרחבנו אותו מסביב כדי להוציא את השכבות שספגו מים ואטמנו עם פיברגלס חדש.

כך זה נראה בהתחלה

ככה זה נראה אחרי שהרחבנו מסביב

איטום מחדש

יבש ומוכן לשיוף וצביעה

שיוף אחרון לפני צביעה

בין לבין , בגלל שהינו תקועים במעבר, הזיזו אותנו כדי לפנות מקום לסירות שסימו את העבודה. בינתיים את הפרופלור החלפנו לאחר, את כל השריטות והמכות הקטנות שייפנו וצבענו בצבע בסיס ואחריו אנטיפאולינג ואחרי 10 ימים הינו מוכנים לחזור למים.
הרבה יותר מוקדם ממה שציפינו!



את המזגן הנייד קנינו לפני שעזבנו את מקסיקו, ועכשו בהספנה הציל אותנו בערבים חמים ומלאי יתושים

זואי עוזרת בצביעה

תכף מסיימים

קארן האלופה סידרה אותנו עם תנור משומש שהחליף את זה הצולע שהיה לנו. בחצי שנה האחרונה, מאז שנפל והתעקם, מצבו הלך והתדרדר והגיע לכך שרק שיכולנו להשתמש רק בלהבה אחת מתוך השתיים וגם זו שעבדה היתה מפייחת את הסירים והסביבה ויוצרת להבה של מדורה.
זה מה שנקרא, ברוך שפיטרנו!

פטר מוציא את התנור הישן ברב שמחה והילולה

וזה החבר החדש


אחרי שחזרנו למים, מיהרנו לסדר לנו מקום באחת המרינות שמסביב, חודש אוגוסט זה שיא העונה ורב המקומות הטובים כבר תפוסים. בכל זאת, מצאנו לנו מקום במר מרין Marine Mar  (שימו לב לדמיון השמות רם מרינה- מר מרין...) והופתענו לגלות כמה אנחנו מרוצים.

הרציף שלנו במר-מרין

עדינהנית בחדר הספריה שבמרינה

שיעור יקוללה לקטנים

שיעור גיטרה לגדולים

גם ההכנות לתינוק שתכף מגיע ממשיכות. התיק לבית החולים נשלף ממעמקי תא האיחסון ומיום ליום מתמלא. נעמי עורכת רישום שבועי כמה אני גודלת וזהו. זה רשמי. הכרס שלי גדולה מזו של פטר!







תגובה 1:

  1. משפחה מיוחדת מאוד,תמיד שמח לקרוא על המסע שאתם עוברים. בהצלחה בלידה.

    השבמחק

, תגובות מקוראים עושות לנו טוב על הלב! כיתבו לנו בתגובות לפוסט, למייל או בדף הפייסבוק.