נודיע לכם למייל על כל פרסום של פוסט חדש

* שדות חובה
thumbnail

אחרי יומיים של הפלגה, הגענו לאי בשם גרדן קי Garden Key שמלא ציפורים, חול ושיחים ירוקים, כהים ובהירים.

גרדן קי Garden Key הוא אחד משבעת האיים של דריי טורטוגס Dry Tortugas. בצד אחד של האי מבנה אדום גדול ומרשים שאחר כך גיליתי שבעבר היה מבצר והיום מוזיאון בשם פורט ג׳פרסון Fort Jefferson .

טיול בדינגי סביב המבצר

באי מלא הציפורים ראינו חיות נוספות: 2 גרופרים באורך 2 מטר, טרפונים, צבים הכי גדולים שראינו עד עכשיו עם ראש בגודל של כדורסל, מיליון ברקודות ושקנאים וגם כרישים שנקראים באנגלית Nursing shark .

(תוספת העורכת : השם של הכריש הזה בעברית נוראי – לפי ויקיפדיה בעברית נקרא "מפרקתן הבינים" (שם מדעי: Ginglymostoma cirratum) הוא מין כריש ממשפחת המפרקתניים שבסדרת הזנבתנאים. אורכו של כריש זה יכול להגיע ל-3.3 מ' …)

בכל בוקר שוקו בשבילי וקפה לאמא. תמיד עם משהו מתוק.
נעמי ועדי תופסות את המצוף קשירה

דרי טורטוגס Dry Tortugas זו קבוצת איים המוגדרת כשמורת טבע ובתקופה הזו לא היה מותר לנו ללכת על החוף (בגלל הקורונה) והשמורה היתה סגורה.

Garden Key
Logger Head

אי נוסף, קרוב לגרדן קי Garden Key, נקרא לוגרהד-קי Loggerhead Key. באחד הימים שטנו עם הדינגי, טילנו מסביב וראינו מגדלור, בית שבור, קקטוסים, שיחים חיים ומיובשים. כשטיילנו לאי, אוצו אמר שלא ניקח שום צדף… אבל אף אחד לא יכול היה לעמוד בפיתוי שכזה וכשהגענו חזרה לסירה, רטובים עד לעצמות, התיק שלי היה כבד מצדפים בכל מיני גדלים, צורות וצבעים מדהימים.

בזמן שהינו באי המופלא אוצו הראה לי איך לדוג…והצלחתי !!! אבל רק לשתי שניות… (החוט נקרע עם הפיתיון האחרון בקצה… בפה של הברקודה). אוצו אמר שנמצא פיתיון חדש או שנשים על הקרס בשר.

ב-30.4 היה יום הולדת 10 שלי.

היום התחיל כך… התעוררתי בשעה 06:00 בדיוק והיה לי משעמם כי כולם היו ישנים. כשנעמי התעוררה, היא נתנה לי את הטאבלט שלה כדי לראות סרט וכך העברתי את הזמן עד שהרשו לי לצאת מהחדר.

כשיצאתי, ראיתי… מלא חוטים מלופפים, קשורים ומהודקים בכל מקום בחוץ, בפנים, בחדרים ובקוקפיט עם מתנות תלויות על אטבים. המתנות היו: 2 הולה הופ, ספר על דרקונים, 2 יו-יו וספר על וודניק Water Sprite (שהוא איש מים שחי באגם). ביום ההולדת שלי הכנו מאפינס שוקולד עם פרצופים של מיפלצות ממרציפן, צבעי מאכל, פצפוצי שוקולד וקוקוס. בשקיעה, כשכל הציפורים עפו לקנים, אוצו, אמא ואני שטנו עם הסאפים וראינו את הציפורים עפות מעל ראשינו… זה היה מדהים!!!

אני נוהגת בדינגי
סופסוף הרשו לי לצאת מהחדר

לאחר שבוע באי הנהדר, היפה והמרשים אוצו החליט על יום עם מזג-אוויר טוב ויצאנו חזרה לכיוון מרטון Marathon.

חזרה למעלה