יום שבת, 26 באוקטובר 2013

חלבה הודית

אני עדי ואני רוצה לספר לכם על יום מיוחד כשהייתי אצל סבתא שלי:

לפני כמה ימים הלכתי לסבתא רחל. שם קצת שיחקתי, הכנתי שיעורים, ראיתי טלויזיה ועוד כמה דברים...
ואז סבתא שלי אמרה:"עדי רוצה להכין איתי חלבה הודי?"
ועניתי לה:"כן!" החלבה הודי של סבתא הכיייייייייי..... טעימה! ככה זה שכל המשפחה שלנו כולם אוהבים את החלבה הודי של סבתא שלי, במיוחד הילדים!!!
הכנתי איתה והיה לי מאוד כיף, במיוחד כשסבתא שלי הצחיקה אותי!



יום שישי, 25 באוקטובר 2013

כשזה לא זה, אז זה לא זה!

זה מפליא איך אפשר לדעת מפגישה ראשונה למי היית מוכן לשחרר את הבית ולמי ממש אין סיכוי שזה היה קורה.
בתהליך המכירה אתה מפתח חושים בטווח זמן קצר יחסית, כאלה שלא הית בטוח שבכלל קיימים.
הצורה שבה אנשים מהלכים מחדר לחדר, השאלות שבוחרים לשאול, האם הם מבקשים סיבוב שני לעשות בעצמם ללא ליווי או לא, האם הם נכנסים לתוך חדר האמבטיה או מציצים מהדלת, האם הם מעבירים יד בחיבה על גומי (הכלבה שלנו) או שנרתעים ואומרים "וואהו איזה כלב מסוכן" (מעצבנים!!!) , עם כל אלה אתה מחליט כבר עם עצמך אם מתאים לך למכור להם או לא.


יום שבת, 19 באוקטובר 2013

צלילת היכרות-אילת

הי עוד פעם נפגשים. אז היום אני אספר על צלילת ההיכרות שאחותי (עדי),בני הדודים שלי (דודי+מעוז) ואני (נעמי) עשינו, אבל קודם תמונה של הצוללנים:


יום שבת, 12 באוקטובר 2013

מנסים למכור

אוקי, אז עבר זמן מאז הכתבה האחרונה, אז מה בינתיים?
בינתיים אנחנו בעיקר בתהליך מכירת הבית, זה הולך קצת יותר לאט ממה שחשבנו אבל מסתבר שקניית בית זה תהליך לא פחות מסובך ממכירת בית. לקראת המכירה שיפצנו את הבית (הוא מהמם!) וסידרנו מחדש את הסטודיו בעלית הגג.
מהרגע שהשלט נתלה היה קשה להסתיר את הסיפור שמאחורי המכירה, והפרסום במקום מגורינו התפשט כמו אש בשדה קוצים (אנחנו גרים בקיבוץ...). תוך כמה ימים הציפו אותנו בשאלות : איזו יאכטה תקנו? מתי תעזבו ? אני לא רוצה שתעזבו... בקיצור שאלות.  
בקיבוץ אנחנו די פטפטניים, אם מישהי קנתה נעלים תוך שניה כל הקיבוץ יודע באיזה תאריך, איזה סוג, כמה הן עלו ומתי ינעלו אותן... בקיצור הכל!!! אבל, באמת כולם אחלה ולא הינו יכולים לדמיין חיים יותר טובים (על היבשה) . יש לנו שכנים טובים, כולם מכירים את כולם, אנחנו מגובשים מאוד ובעצם חיים כמו בגן עדן, רק קטן...