יום שבת, 30 באפריל 2016

שוקולטה

באחד מהימים נסענו למוזיאון הקקאו. מקום קטן ואיכותי שבו גן עם עצי קקאו ופרזנטציה מרתקת וטעימה. למדנו הרבה ויצאנו עם חיבה עוד יותר גדולה לקקאו ממה שכבר היתה.

DSC00031

למדנו ששוקולטה זה אך ורק משקה חם שמרכיב סוכר, קקאו ומים ולא שום דבר אחר, ששוקולטה אמיתית זה ט-ע-י-ם אמיתי! גילינו שהוספת חלב זה לא זה ושהאבקת קקאו שאנחנו רוכשים בחנויות אין בה שום כלום מהסגולות של הקקאו. הבנות הסכימו לכך ששוקולד מריר זה הדבר האמיתי ושוקולד חלב זה דרק מתוק וכולנו הסכמנו פה אחד שהטעם המנצח היה שוקולד עם קפה.

ניצלנו את העניין כחלק מהלימודים וכל אחת קיבלה משימה להציג לכולנו את מה שלמדה: נעמי על ההיסטוריה, עדי על תהליך היצור וזואי היתה צריכה לכתוב 10 משפטים ממה שיודעת וזוכרת על הקקאו.

IMG_20160412_142619_thumb[1]
IMG_20160412_133256_thumb[1]
IMG_20160412_133545_thumb[1]
IMG_20160412_142227_thumb[1]
IMG_20160412_142356_thumb[1]

יום חמישי, 21 באפריל 2016

טיולים טיולים ועוד קצת טיולים

אני חושבת שבפוסט הזה אולי עדיף פשוט להעלות רק תמונות. חזרנו מחמישה ימים של טיולים עם רכב בגוודלופ ויש כל כך הרבה מה לספר ולדחוס לפוסט אחד שלא יעייף אף אחד וישאיר חשק לסיים לקרוא אותו עד הסוף.

גוודלופ בעצם קבוצה של איים שהשניים הגדולים בינהם מונחים בצורת כנפי פרפר אחד ליד השני. המעבר בין שני החלקים הוא על-ידי גשרים ובינהם עוברת תעלה. החלק האחד שטוח וצחיח (כמה שצחיח יכול להיות במקום שיורד גשם כל יום, בשבילנו הישראלים המקום ירוק עד מאוד) החלק השני גבוה ומכוסה יערות גשם. חשבנו לחלק את הזמן עם הרכב ולבלות גם בערים וגם בטבע, אבל אחרי שטעמנו מהטבע היה קשה לוותר ובכל הימים ארזנו תיקים בבוקר ופשטו יצאנו לטייל.

תחילה נסענו עד הקצה, כדי להרגיש איך זה. הנוף בסוף האי היה מדהים ופראי :


לא  צריך להתאמץ הרבה כדי להנות, בנסיעה עצמה הנופים מרהיבים, צריך רק לרדת מהכביש הראשי ולהתחיל לנסוע בין הכפרים והבתים ומגלים פינות קסומות ושבילים נידחים.


אחת העירות בדרך היא סנט-מארי Sainte-Marie , המקום שבו כריסטופר קולומבוס נחת עם הספינה שלו וגילה את האי. מאכזב היה למצוא את הגינה המוזנחת עם הפסל הקטנטן של האיש שכל אחד מכיר את שמו.



יער הגשם זה דבר מרשים. הכל רטוב וכל הזמן. גם כשלא יורד גשם אפשר לראות  את הטיפות נוזלות על הגזעים, נאגרות על העלים וכל העת שומעים זרם של מים מהנחלים הקרובים. הכל ירוק עד ירוק מאוד, אין משהו פחות מזה.


הקרקע מכוסה בשורשים, אבנים ועלים והרבה בוץ שבהתחלה ניסינו להיזהר ולהישמר נקיים ואחר כך הבנו שאין סיכוי שנצליח וויתרנו לבוציה. הזכרתי לבנות את ימי “הבוציה” שהיו עושים ב”גן אשל” בחופש הגדול ואלו היו ימים שכל הילדים אהבו להשתתף בהם.

מה שנחמד הוא שביער הגשם תמיד אפשר להגיע איכשהו למים זורמים ולהתנקות לפני הבוץ הבא. 


לפעמים המשכנו עם אחד השבילים בהם נסענו עד שנגמר והגענו למקום מהאגדות, לפעמים עצרנו במפל מים או בריכה בנחל כדי לשחות. פה ושם לא ויתרנו על פיקניק בחיק הטבע עם בגטים מעולים שאפשר לקנות במאפיות (בכל זאת גוודלופ זה צרפת).

הקטע של התרנגולות שמסתובבות בכל מקום ממשיך להפתיע.






















בכל מקום אפשר למצוא עצי מנגו, פפאיה, ברד-פרוט (פרי לחם), קוקוס וכמובן בננות. אין מצב שמישהו ימות ברעב במקום הזה.













יום שלישי, 19 באפריל 2016

חברים, משוגעים על ספורט ועוד כמה סיפורים











עדין בגוודלופ. עדין בגוסייר ואין תיכנונים לעזוב בקרוב למרות שני מקרים מוזרים במקצת ...
המקרה הראשון היה כשבבוקר התעוררנו וגילינו בחור ישן לנו על הסירה, הוא היה המום ואנחנו עוד יותר מההרגשה שמישהו זר עלה על הסירה בעודנו ישנים ולא הרגשנו בזה. המקרה השני היה כשחזרנו לדינגי בסוף יום טיולים והיה ברור שמישהו נכנס אליה וניסה להתעסק עם המנוע.

שני המקרים האלו יכלו לקרות בעצם בכל מקום וזה לא משנה אם זו סירה או בית על האדמה. הרי לבתים פורצים כל זמן וזה שמכונית נגנבת זה לא כזה נדיר, לפחות הבחור היה לא מזיק ודי מבולבל ומעשה הדינגי סך הכל גרם לנו לרכוש עוד מנעול ושרשרת בנוסף לקיימים.


המקום הזה מעניין ונעים עבורנו וגורם לנו לדמיין ולתהות איך זה לחיות כאן באמת מבפנים, לעבוד, לשלם מיסים, לשלוח ילדים לבית הספר, לעשות קניות בסוף היום, למצוא איזה חוג לשעות הפנאי, לכסח את הדשא בגינה, כל מה שאנשים רגילים עושים. האם יש להם צרות כמו של כולם? ברור שכן… ובכל זאת מעניין מה הצרות שלהם …

IMG_5831

במשרד התיירות המקומי התחברנו עם ליוויה שלא הניחה לנו עד שציידה אותנו בכל מפה אפשרית עם הערות בכתב יד למקומות מומלצים, אתרים מעניינים ודרכים בהן יש להגיע. לאחר שביקרה אצלנו בסירה וקיבלה רושם שאנחנו לא מוטרפים, הזמינה אותנו לבלות את יום ראשון עם המשפחה שלה.

14603029483840

כבר הזכרתי שבגוודלופ בלטה לנו כמות האנשים שעושים ספורט, הרושם הזה המשיך גם באותו יום ראשון שביקרנו אצל ליוויה ובקרבת הבית שלה נערך ארוע שנקרא “דיאבוליק” DYABOLIK כלומר “שטן קטן” שזה בעצם ארוע ספורט אתגרי שמורכב ממסלולים של 5 או 9 ק”מ של טיפוס, זחילה ומעבר בכל מיני מתקנים מתישים והכל בבוץ. אבל בוץ בוץ, אמיתי כזה שכל הזמן דואגים להרטיב בממטרות ענק ואין מצב לגלות אם אתה שחור או לבן במקור. המדהים בארוע הזה היא כמות האנשים שהשתתפה בו. כבישים נחסמו ומכוניות חנו במרחק לצידי הדרך, היו שם אנשים מכל הגילאים שהשתתפו לחוד או בקבוצות. הארוע התנהל יום קודם לילדים ובאותו יום ראשון למבוגרים.

146030297642401460303323288014603037514250

אצל ליוויה היה נעים ביותר, בלי הרבה חששות נכנסנו כולנו למטבח להכנות ארוחת הצהרים. כשאתה מרגיש נוח אצל מישהו במטבח אז זה אומר הרבה, לא ?!
פגשנו את המשפחה שלה ואת בעלה וגיסתה שהשתתפו גם בבוציה הגדולה וחזרו עייפים ועם חיוך ענק נסוך על הפנים.

Lyvia & familyIMG_20160410_135405-001IMG-20160410-WA0002.IMG-20160410-WA0037.IMG-20160412-WA0002

יום שישי, 8 באפריל 2016

גוסייר Gosier


ישנם אינסוף מקומות נחמדים בהם אנחנו עוצרים ונהנים לגלות אך ישנם אחרים שברגע הראשון שאתה מגיע אליהם מיד אתה מרגיש שזה עומד להיות טוב.ככה זה עם אנשים וכנראה שככה זה גםגגג עם מקומות.

IMG_5668
גוסייר Gosier זו העיר הראשונה שעצרנו בה בגוודלופ ואין לנו תוכניות לעזוב בקרוב. אני לא יודעת להצביע מה בדיוק עושה לנו את זה, היא לא מאותן ערים ציוריות מגלויות, היא לא כפרית או עירונית באופן בולט, יש בה את הצבעוניות האופינית שראינו בעוד מקומות בקריביים ואת אותן חנויות קטנות המפוזרות לאורך הרחובות במרכז העיר.

למרות שאני לא יודעת להצביע בדיוק, יש כאן כמה דברים מעניינים ששמנו לב אליהם:

1. יש כאן חיבה מיוחדת לספורט ולשחיה בכלל, אנשים שוחים בים למרחקים, ישנם חוגי ספורט במים למבוגרים ומסעות אופניים אליהם מגיעים המון אנשים.

2. לבתים פה יש גינות יפות ומטופחות שנראה שמישהו חשב קצת על עיצוב, במקומות דומים הבתים נראו מוזנחים ולא בגלל חוסר כסף, אלא בסוג אחר של הרגל ממה שמוכר לנו.

3. השקנאים משגעים. איזו חיה מדהימה ויש ממנה המון בקו המים ופסל במרכז העיר. אי אפשר להתעלם מהם ואני רק מחכה שיהיו לנו כמה תמונות שוות שלהם.

4. לא הבנו אם תרנגולות אלו חיית מחמד או מה הקטע שיש כל-כך הרבה תרנגולות מסתובבות בכל מקום, ברחובות, בחניונים, בגינות ציבוריות וכמובן ליד בתים.


כמה תמונות להתרשמות מגוסייר:
IMG_5700IMG_5669
IMG_5686IMG_5771
IMG_5690
IMG_5777

ממול העיר אי קטן עליו מסעדה מקומית, שולחנות פיקניק ומגדלור. אנשים מקומיים מהעיר ותיירים מגיעים בעזרת סירת אוטובוס שלוקחת נוסעים הלוך וחזור לאורך כל היום כדי להנות ממקום בטבע, לעשות פיקניק ולשנרקל בריף שמסביב. אחרים מגיעים בשחיה, לא ראיתי במקום אחר כמות כזו של אנשים ששוחים למרחקים בים.
כמובן שגם אנחנו עברנו לעגון די קרוב ועכשיו גם אנחנו יכולים לשחות אל האי.

IMG_5796

ביקרנו בספריה הציבורית לילדים, מצאנו 3 ספרים באנגלית וכל היתר היו בצרפתית. זואי בכל זאת נהנתה ועדי ניצלה את הזמן כדי להעתיק לעצמה מילון מילים שימושיות בצרפתית.
עוד נתגבר על מכשול השפה…
IMG_5814IMG_5806IMG_5808