יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

אם כבר מתקנים את המנוע, אז בקרטחנה...


איזו עיר מדהימה! קרטחנה Cartagena העיר העשרים ומשהו בגודלה בספרד ובכל זאת הצליחה להפתיע אותנו בהרבה מובנים. קודם כל הגענו אליה ביום ה-1.10.15, שזה בדיוק היום שהתעריף עגינה פוחת כי העונה נגמרה, שנית היה להם מבצע שסירות קטאמרן משלמות כמו מונוהול אז נהנינו מתעריף של 23 יורו ללילה, שלישית היו שם מקלחות חמות ורביעית המחיר לכביסה היה שם הוגן כך שכיבסתי את כל הסירה מחדש.


אחד המנועים שלנו התחיל לעשות בעיות מספר ימים קודם ולא הניע או הניע כשבא לו, אמנם יש לנו שני מנועים בסירה אך לעגינות ותמרונים הכרחי להפעיל את שניהם, במהלך הפלגה בים פתוח כשלא מפליגים עם מפרשים אין בעיה להשתמש רק באחד מהם. הינו בטוחים שנמצא פתרון של חלפים או טכנאי במידה ונצטרך, אך זה לא היה פשוט. פטר נאלץ לעבור בין מוסכים ולנסוע ברחבי העיר באופניים מחנות אחת לשניה כדי לפתור את הבעיה (אחר כך גילה שלמד תוך כדי הרבה מושגים טכניים בספרדית). למרות שלא יודעים אנגלית כמעט בכלל, לספרדים יש רצון גדול לעזור, ממש יוצאים מגידרם כדי שנבין אותם, בעל חנות אחת הסיע את פטר (עם האופניים בבגאז') לחנות אחרת בקצה העיר שאולי שם ימצא פתרון.






לאחר כמה ימים של ניסיונות רב התקלה תוקנה, הרבה בזכות דניאל ממוסך "גריזלי" שנתן לנו שירות טלפוני וידע למצוא פתרון מבלי להיות נוכח פיזית, בעזרת הודעות טקסט ושיחות טלפון לישראל שאל את השאלות הנכונות כדי שידע להסביר לנו את התקלה.










נשארנו במרינה ל-6 לילות, פינוק שלא קורה כל יום מבחינתנו. בכל יום יצאנו רגלית להסתובב בעיר הזו וגילנו אותה מחדש. אי אפשר להתעלם מכך שמישהו שם לב לכל פריט בעיר, היא מעוצבת ומשלבת בין חדש וישן בדרך הכי טובה שאפשר, כל הבניינים ובמיוחד אלה שבמרכז העיר, משופצים עם חזית אחידה של עיטורים, בכל מקום אפשר למצוא פסלי רחוב ופינות קטנות שניתן להתיישב על ספסלים, העיר נקייה ומטופחת ואפשר למצוא בה אינספור מוזיאונים. אין ספק שזו אחת הערים המקסימות שהינו בהן.










אחד המוזיאונים שביקרנו בהם היה לארכיאולוגיה ימית. מוזיאון קטן שמתאים לכל הגילאים וניתן ללמוד בו הרבה בצורה חוויתית. כחלק מהלימודים בעולם, נעמי ועדי הגיעו למוזיאון עם מחברות ויחד עברנו את המסלול מהבנת המכשור שמשתמשים בו, ועד עבודת הצוללנים ואחר כך אנשי המעבדה כדי לחקור את הממצאים. המוזיאון מסביר על תרבויות עתיקות ואיך ניווטו והעבירו סחורות במקומות בעולם ויש בו דגמים והמחשה של מבנה הסירות על-ידי חתכים ענקיים.





פן נוסף שמשך את תשומת ליבנו בעיר הוא הגרפיטי. בכל העיר גרפיטי בכל מיני סגנונות במקומות שלפעמים מפתיעים. לפעמים אלה כתובות קיר צבעוניות ולפעמים ממש ציורים מרשימים, צילמנו חלק מהם:








בקרטחנה פגשנו שתי סירות עם ילדות בנות גילה של זואי. בשביל זואי אוהבת החברה זה היה נהדר ובזמן הקצר נהנתה לשחק עם שרה ונועם.
שרה בת למשפחה גרמנית שדוברת אנגלית, לזואי זה בכלל לא משנה, היא דוגלת בשיטת הפנטומימה וקולות רקע שמאפשרים לה להתגבר על כל מכשולי השפה.
עם נועה מהסירה NOMAD היה פשוט יותר, אביה הוא ישראלי שהקים משפחה בשוויץ  ולכן הילדים מבינים עברית וזה היה מפגש נהדר. 



יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

חוסכים במים עד ספרד


לספרד מאיטליה הגענו אחרי 6 לילות, יצאנו ממפרץ CAGLIAR קגליארי שבסרדיניה כשפנינו מועדות למינורקה, אך בסופו של דבר הגענו לקרטחנה. לא ממש בכיוון... אך לא הכל היה בטעות.
החלטנו לזרום עם הרוח אם גם ככה היא חלשה ולנצל ממנה את המירב, ידענו שאם אכן נדלג על האיים הבלאריים- מינורקה, מיורקה ואיביזה, נרוויח זמן להפוגות בין ההפלגות הארוכות הבאות שצפויות לנו.






ברב הימים הרוח היתה חלשה ושטנו בנוחות אך באיטיות. בלילות כבר מרגישים שהקיץ נגמר, נהיה קריר ולאט לאט כל אחד שלף לו בגדים ארוכים מהארון (אפילו פטר), בכל לילה ראינו ברקים רחוקים וניסינו לסטות מהכיוון מהם באו, ידענו שכל עוד לא שומעים את הרעמים אז הם רחוקים.
באחד הערבים החל טפטוף נעים שגבר בלילה לגשם של ממש, החלק הפחות נעים הוא שפטר ואני הינו סחוטים מעייפות וגשם אחרי הלילה הזה (...טוב, בעיקר פטר) והחלק היותר נחמד הוא שתוך כדי שאנחנו בחוץ מתנדנדים ברוח והגשם הגיעה להקת דולפינים שליוותה את הסירה ולהם דווקא היה מאוד כייף להשפריץ ולקפוץ בין הגלים.
אני חייבת לספר שלנעמי, עדי וזואי בכלל לא משנה כל עניין הגלים והרוח, למזלנו גידלנו 3 בנות ים שלא רגישות לגלים ולתנועת הסירה במים. נכון שישנם ימים שהסירה מתנודדת יותר ואז יותר נחמד להישאר במיטה או סתם לרבוץ בסלון, אך להן זה לא מפריע. בלילות כמו הלילה ההוא עם הגשם, הן ישנו ולא מבינות בבוקר מה כל הסיפור הגדול.

בין לבין במשך ההפלגה חגגנו את סוכות עם קישוטים, עוגה ותה.







אמנם ההפלגה היתה נוחה, ברובה רוח גבית שאיפשרה לנו להרים את המפרש ג'ניקר וכמעט לא להרגיש את הגלים, אך היתי קצרת רוח להגיע אולי בגלל שחששתי שלא יצאנו עם מספיק מים להפלגה של שבוע. בסירה יש לנו 2 מכלי מים של 300 ליטר כל אחד, ג'ירקנים המכילים כ-60 ליטר לשעת חירום ועוד ג'ירקן גדול המכיל מים לכביסה. מסרדיניה יצאנו רק עם מיכל מים אחד מלא וג'ירקנים לשעת חירום. בשימוש שלנו עד היום כל 300 ליטר מספיקים לנו לשבוע ימים ולכן בהפלגה הזו הינו צריכים להיות זהירים במיוחד.







להצטמצם במים זה אומר שקודם כל אין כביסות ומקלחות גם לא ממש באות בחשבון, אפשר לעשות מקלחת עם מי ים ורק לשטוף עם מים מתוקים לסיום, זה כן מותר. את הכלים המלוכלכים אוספים לארגזי פלסטיק (תודה איקאה!) ושוטפים במי ים עם סבון כלים, בסיום רק מורידים עם מים מתוקים את המלח. פיתחנו לנושא ממש מומחיות: מכינים 3 ארגזי פלסטיק, באחד משרים את הכלים המלוכלכים במים, בשני שוטפים את הסבון מהכלים ובשלישי אוספים את כל הכלים הרחוצים ומביאים למטבח לשטיפה סופית.
במטבח ישנם 2 ברזים, האחד הוא ברז רגיל שמחובר למשאבה חשמלית, השני מחובר למשאבה רגלית. במשאבה החשמלית מתבזבזים יותר מים תוך כדי שימוש ולכן בהפלגות אנו משתמשים רק במשאבה הרגלית ובאופן כללי במטבח ניתן לחסוך בהרבה מים אם ישנה מודעות לדבר ולא רק בהדחת כלים.






לצורך העניין אספר שגם אחרי שהגענו לקרטחנה בספרד, המים שלנו הספיקו לעוד יומיים. 
אז כזו אני לפעמים- קצת פולניה.