יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

יום טיול בג'ונגל השכונתי

 סתם ככה מאחורי הסיבוב של הרחוב בכפר Anse d'Arlet מולו אנחנו עוגנים, נפתח לו ג'ונגל עם מסלול הליכה עד הכפר הקרוב Grand Anse d'Arlet. 
יצאנו לבדוק במה מדובר וגילינו המון סרטנים (אף פעם לא חשבתי על סרטנים בג'ונגל, תמיד סרטנים התקשרו לי עם חיים ליד המים), סוג של לטאה שחייה פה , הרבה עצים שתמיד ירוקים ופרפרים לבנים, צהובים, כתומים....

ממש טיול של טב, בדיוק כמו שהינו זקוקים לו.



לזואי מטרה אחת - למצוא אוצרות. אז לטיולים היא מצטיידת בדלי שיכיל את כל המציאות. הבעיה היא שתמיד אנחנו אלה שסוחבים את הדלי בסופו של עניין...




השביל בין סלעים ועצים מטפס מעלה ואז אפשר להשקיף על הים מגבוה.
מדי פעם עוצרים כדי להביט מקרוב על חיה או צמח מעניינים. כל הזמן חשבנו איך בבית הינו קונים את כל הצמחים שפה גדלים בטבעיות לממדי ענק. מדהים.







טיול טוב תמיד מסתיים בפיקניק, ואם הוא משולב עם שחייה במים אז זה ממש כייף .





 רואים את הצפרדע בתמונה הבאה ?



יום שני, 28 בדצמבר 2015

טיפים להפלגות ארוכות

ראשית חשוב לציין, שכל מה שאני רושמת פה זה מניסיון האישי שלנו שכידוע אינו רב שנים. אני מזכירה לעצמי לעיתים קרובות כמה אנחנו הינו צמאים למידע וכמה חסר מידע בעברית, וכך יצא שאולי מישהו יעשה שימוש בדברים שאנחנו כותבים.

בזמן ה-23 יום שחצינו את האטלנטי רשמנו כל מיני טיפים בנושאים שונים שיכולים להיות לעזר, נראה שננסה לחלק אותם לפי נושאים שיהיה יותר נוח:

מזון

  • מומלץ להתארגן עם סירופ או אבקה להכנת מיץ. לנו מאוד היה חסר וקשה להשגה.
  • צריכת המתוקים עולה באופן ניכר בהפלגות, במיוחד בימים של תשישות או טלטלה מהגלים. 
  • ירקות ופירות : את הירקות ופירות חילקנו ב-3 מקומות אחסון: הרב עטופים בעיתון בארגזי פלסטיק מחוררים שאוחסנו במקום אפל ומאוורר עד כמה שניתן, ברשתות שנתלו בחוץ ובמקרר.
  • הפרדנו בין צבעים- ירוקים עם ירוקים, אדומים עם אדומים.
כרוב מחזיק מעמד די יפה, אם הוא עטוף בשקית נייר אז עוד יותר מוצלח. האחד שהיה במקרר עטוף בשקית נייר נשמר כחדש, האחד שהיה בחוץ העלים החיצוניים קמלו אך לא התקלקל.
תפוחי עץ, עגבניות, מלפפונים, אפרסמונים, ועוד נעטפו אחד אחד והופרדו לפי צבעים. נשמרו נהדר.
דלורית, תפו"א בצל ושום שאוחסנו ברשתות בחוץ נשמרו כחדשים ושימשו אותנו גם בימים אחרי שהגענו לקריביים.



זמן פנאי

תשבצים, ספרים, ירחונים, חומרי יצירה (כאלה שלא מלכלכים, לאף אחד אין כח לנקות את זה כשהכל זז מסביב), ספרים מדברים שניתן לשמוע באוזניות, מוזיקה, סרטים (כמעט כל ערב הסתיים אצלנו בסרט), חומרי לימוד ...
קחו בחשבון שלא כולם מרגישים נוח לקרוא או לצפות במסך כשהסירה זזה.

מים

אשרי אלו שיש להם מתפיל מים! אם יש לכם את האופציה אז תתארגנו בנושא.
כל המעצבנים שיש להם מתפיל מים מוזמנים לדלג על הסעיף הזה. לנו אין  וידענו שנצטרך לקחת תוספת ל-600 ליטר שבמיכלים.
  • תחילה חשבנו לקנות עוד ג'ריקנים ולמלא במים ואז גילינו שמוכרים בסופרמרקט גלונים של 8 ליטר במחירים מגוחכים. קנינו לנו 18 גלונים וזו הייתה החלטה נהדרת. הם אוחסנו בבילג'ים וכך לא תפסו מקום, השתמשנו בהם כמי שתייה, מה שהכפיל פי 2 את זמן השימוש שלנו במים שבמיכלים.
  • מומלץ להתארגן עם בקבוקי מים קטנים אישיים שניתן למלא בכל פעם. זה חוסך בכלים ובעוד כוסות שדורשות שטיפה ומאפשר להקפיד שאף אחד לא ישכח לשתות.
  • במהלך ההפלגה כיבינו את המשאבה החשמלית ורק המשאבה הרגלית במטבח עבדה. על מקלחת צוידה בכלי ששימש לתקצוב המים לשימוש ובבקבוק שהינו ממלאים לטובת צחצוח שיניים ושטיפת ידיים.
  • מקלחות - אם אתם חיות יבשה אז לא הייתה מקלחת בהגדרה של "מקלחת" לפי הסטנדרט הקיימים ביבשה. נשמע נורא? לא נורא... מסתבר שאפשר להתקלח במי ים ולהרגיש נקיים וריחניים ובכל מקרה גם כששוטפים במים מתוקים בסוף אז חוסכים בדרך הזו כמות עצומה של מים.
  • שטיפת כלים - הדחת כלים היתה במי ים ובסוף שטיפה במים מתוקים.
  • כביסה - הבאנו איתנו ג'ריקן עם מים לכביסה, אך אלה היו מיועדים ל"כביסת חירום" (ההורים לילדים שבינינו יבינו על מה מדובר) ולא לכיבוס בשוטף. בכלל...כביסה זה נושא מאוד מעסיק בכל החיים על סירה.

מכשור אלקטרוני

  • טלפון לוויני - רכשנו טלפון לוויני מסוג Iridium Go לפני שיצאנו לחציית האטלנטי. שלחנו דרכו הודעות למשפחה ולחברים, נקודות ציון של המיקום שלנו והורדנו קבצי מזג אויר. קבלת ההודעות שנשלחו אלינו עבדה לסירוגין והדאטה שלכאורה היה ללא הגבלה לא איפשר שום גלישה או התכתבות במיילים.
  • הגה אוטומטי- לא ברור לנו איך סירות מסתדרות בלי. הוא בהחלט איש צוות בין החשובים.
  • AIS- משדר וקולט סירות בעלות AIS. איפשר לנו את המנוחה והתחושה שאתה רואה ונראה.

זבל

מאוד פשוט- כל מה שהוא לא ניילון ופלסטיק הלך לים.

לבוש

בימים הראשונים הינו זקוקים לבגדים ארוכים ודקים, לאחר מכן ככל שהדרמנו נהיה חם יותר והסתפקנו בבגדים קצרים ונוחים. משתדלים לא לצבור כביסה וברב המקרים מסתפקים בתחתון וגופיה.

שייט

לפני חשיכה הכנו את הסירה ללילה, תמיד ברמת מוכנות בדרגה אחת יותר גרועה מהתחזית הצפויה, כדי למנוע מצב שבמהלך הלילה צריך לצאת לסיפון להתעסק עם המפרשים והחבלים.
איך שלא מסתכלים על זה השהיה בחוץ בלילה לא נעימה והכל נראה גרוע יותר.

שונות

  • מגבונים לחים זו המצאת המאה.
  • דגים מעופפים יכולים להיות מטרד, רשתות לחלונות יעזרו לכם לנשום בחדרים מבלי שיתעופפו עליכם דגים במהלך השינה.

טיפים למחשבה...

בגדול... הזמן עובר מהר יותר ממה שחושבים, אולי רק בסוף כשיודעים שתכף מגיעים אז הזמן עומד מלכת.
אחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים להמליץ זו הנוחות. כלומר, אפשר לחדד קצת לרוח, אפשר למתוח את המפרשים עוד יותר, אפשר אולי לחתוך במסלול מהיר יותר ולהגיע יומיים שלושה קודם, אך כשיש 3,000 מייל לעבור לא שווה לשלם מחיר של נדנוד מהגלים שבאים מהצד, של חוסר המנוחה שנגרמת משינויים תכופים שצריך לעשות במפרשים, משפריצים ששוטפים את הסירה ומרטיבים דרך החלונות את הסדינים.
עבורנו נכון יותר עוד יומיים שלושה אבל ברוגע, בלי התשות ובלי התעסקויות.


יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

נחיתה קלה במרטיניק Martinique


מרטיניק מאפשרת לנו נחיתה קלה אל תוך הקריביים. מקום העגינה הראשון אליו הגענו Grande Anse d'Alret , מפרץ קטן מול כפר קטן עוד יותר, ממול שורת בתי קפה וברים על החוף והרבה אנשים עם בגדי ים. במרחק של כשעה וחצי הפלגה אפשר להגיע אל עיר הבירה Fort de France אך אחרי שביקרנו בה פעם אחת הבנו שעדין אין בנו געגועים לחיי העיר ועדיף לנו השקט שבאחד החופים הקטנים.

לאחר יומיים נפגשנו עם MAIA ו- SHUTI, שתי סירות של משפחות ישראליות איתם אנחנו מבלים מאז ,מדי פעם זזים קצת ימינה או שמאלה למפרץ כזה או אחר, נמנעים מהפלגות ארוכות. לפעמים נפרדים ונפגשים שוב לאחר יום או יומיים.

עיקר העיסוק הוא חוסר מעש, עד כמה שזה נשמע מוזר כשיש ילדים. שיא העשייה היומית מסתכם בלשבת על החוף עם חברה טובה בעוד הילדים בונים ארמונות, משנרקלים או הולכים מלחמות חול. בהחלט בטלה מבורכת.
פטר, הזקוק קצת ליותר תנועה, מדי פעם יוצא לבחון את הג'ונגל או קבוצת סלעים וחוזר אלינו עם חיות מעניינות, כך יצא שזה כמה ימים יש לנו חיית מחמד חדשה - סרטן שחי בתוך קונכייה. לפני כמה ימים נעמי ועדי מצאו קונכייה ענקית אותה שמנו בגיגית עם מי ים, לאחר כמה דקות ראינו את הגוף והמחושים מציצים.

אין תוכניות גדולות לאן להפליג בימים הקרובים, או כמה זמן נהיה בכל מקום. כשנמאס ומתאים אז עוברים וזו הרגשה טובה של חופש וחוסר מחויבות. 
















.