יום שבת, 25 באוקטובר 2014

לוגו

עוד שלב נחמד בתהליך הוא לחפש לוגו מתאים, כולנו התגייסנו למשימה ציירנו ואיירנו.
התקבלו יצירות מופת לא רעות ...

היום בבוקר התעוררתי עם מוזה לרעיון חדש ללוגו שלנו. אם אצליח לשכנע את כל השאר אז יש סיכוי שזה הנבחר...


לוגו זה בעצם איור שמספר את הסיפור שלך בלי לתאר במילים ובמשפטים ארוכים. לא משנה אם הוא מכיל אותיות או צורות , חשוב שיבטא משהו מאוד בסיסי בהוויה. 
לנו חשובים כמה דברים:
  • משפחתיות - שיבטא באיזו צורה את זה שאנחנו קבוצה, תא משפחתי. כל השינוי הזה הוא להיות יחד אנחנו והילדים וחשוב שזה יבוא לביטוי. נראה לנו שהשם שבחרנו "רוטים" כבר אומר הכל בעניין.
  • אלמנט של טבע - אולי ים, אולי שמש, אולי צמחיה. אנחנו רוצים לתת ביטוי לחשיבות של טבע הדברים.
  • פשטות - לא משהו מתוחכם מדי, לא רוצים להיות חברת ההיי-טק הבאה.
  • קריא וברור - הלוגו צריך להיות קריא וברור, הוא יתנוסס על הסירה וצריך שיהיה ניתן להבחין בו ולקרוא בקלות.
  • צבעוניות -  חשוב שיהיה קריא, הכל טוב ובסדר, אבל קצת צבע אף פעם לא מזיק...

יום שישי, 24 באוקטובר 2014

מה אתם אומרים על זה?

זה בדיוק הרגע, ממש עכשיו זה קורה, אחרי כל המחשבות, התיכנונים והחלומות זו בדיוק הנקודה שכל כך רצינו להיות בה.
כשיצאנו מהבנק חייכנו אחד לשני ואמרנו שאנחנו אשכרה עושים את זה!

יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

אולי זאת היא?

פטר חזר אתמול מקרואטיה. אחרי התכתבות עם ברוקרית במשך מס' פעמים, החלטנו שהבשילו התנאים לנסוע לשם ולראות את הסירה בעצמנו. תחילה היה ברור לנו ששנינו נטוס ונראה את הכלה יחד, אבל אחרי שעשינו חישוב עלויות והזמן שדוחק לחזור מהר לעבודה והילדים, החלטנו שפטר יטוס לבד.
הסירה עוגנת בספליט, שרק בעיר הזו יש 11 מרינות! אין טיסה ישירה לספליט, מה שאילץ את פטר לטוס לוינה ומשם לזאגרב בירת קרואטיה ומשם לשכור רכב ולנהוג עוד 4 שעות, חתיכת טירטור.... אבל אם זה זה והיא אמורה להיות שלנו אז בטח זה שווה...
פטר ואני כבר יודעים שאצלנו שום דבר לא בא בקלות אבל תמיד בסוף איכשהו הכל מסתדר לטובה.


בספליט היה לו יום  אחד שבו נפגש עם השמאי, הברוקרית והבעלים. תחילה רצינו שמאי עם המלצות מיוון אבל אחרי שששמע שהסירה בקרואטיה כנראה החליט שלא מתאים לו. את השמאי הזה מצאנו דרך האינטרנט, והתברר שהוא מתגורר בספליט. הכימיה איתו היתה נהדרת עוד מההתכתבויות הראשונות, הוא הסכים להצטרף לפטר לראות את הסירה ושאם תיסגר העיסקה יערוך בשבילנו את הבדיקה המקיפה כמו שבד"כ עושים.
הבדיקה כללה הפלגה קצרה ומעבר על החלקים החיוניים, התרשמות מהתחזוקה והניקיון, בדיקה האם יש סדקים, ריח לא טוב, סימני רטיבות בחלק הפנימי, וכד'...
עד היום הזדמן לנו פעם אחת די ממזמן להיות ב-Lagoon 380 וקינן בנו החשש אי שם עמוק שאולי אנחנו מדמיינים אותה אחרת ממה שבאמת, אבל בערב כשפטר התקשר לספר לי איך היה אותו יום, הדבר הראשון שציין הוא שכ"כ כייף להיות בה ושאין ספק שהיא רחבה ונוחה ומתאימה ל-5 נפשות כמו שחשבנו. (וזה הרגיע אותנו מאוד שאנחנו עושים את הבחירה הנכונה).
אז אחרי אותו יום ארוך ומשא ומתן על המחיר, למחרת בבוקר ניגש לסירה לבד ומצא אותה שקטה ורגועה והשלים עם ההחלטה שהיא אכן מתאימה לנו, וכשניפגש איתם שוב כבר סוכמו הדברים בע"פ ואז... החל את הדרך הארוכה חזרה הביתה.

ועכשיו מה ???
מאוד קשה להבין מה בא לפני מה. חשבנו שהתהליך הוא ברור ומובנה אבל לא לגמרי. בגלל שהברוקרית מייצגת את הבעלים אז החוזה הוא בעצם בין המשרד שלה לבעלים וכרגע אנחנו מחכים להעתק של החוזה. בחוזה הזה אמורים להיות רשומים גם פרטי הקונה ופרטי העיסקה, אבל הקונה לא חותם. מאוד מוזר...
בינתיים הזמנו את השמאי שיעשה בדיקה מקיפה ליאכטה, בסיום הבדיקה אנחנו מקבלים דו"ח מפורט ותמונות, הבדיקה נעשית בסירה גם כשהיא במים וגם ממחוץ למים, מה שאומר שצריך לשלם גם על המנוף.
עדין לא ברור לנו איך התשלום מתבצע, אם ישנה מקדמה או רק תשלום מלא על עיסקה וזהו,  ...
אבל אני בטוחה שתוך יום או יומיים התבררו הדברים.
בכל מקרה , אחרי שנעבור את שלב השמאות והתשלום, מתחיל שלב הבא של רישום דגל ואח"כ ההבאה שלה לארץ.
שזה גם כנראה לא ממש פשוט, אבל גם לא ציפינו שיהיה , נכון?!

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

לילות כימים

ישנם לילות כאלה שאני מתהפכת במיטה שוב ושוב, שומעת את השעון קוקיה קורא בכל חצי שעה פעם אחת ובכל שעה עגולה פעם שניה, והנה שתיים לפנות בוקר וזואי מגיעה אלינו במיטה והנה שלוש ואני מתהפכת שמאלה ובודקת האם עדין חשוך והנה ארבע ומתהפכת ימינה לחבוק את הקטנה ועדין בחוץ חשוך.
אז מה עושים עם כל המחשבות שרצות בראש?! מתי נמצא סירה? למה לא מסתדר עם היאכטה בקרואטיה שהרגישה לנו נכון? האם נמצא בזמן סירה אחרת מתאימה? מה יהיה בין הזמן שנפנה את הדירה ועד שנקבל את הדירה הקטנה שרכשנו? האם נגור ביאכטה? האם נשכיר דירה ? איפה נאחסן את החפצים? איך נסיע את הבנות ללימודים? ... מדובר יחסית בתקופה קצרה מסוף דצמבר ועד יולי שנצא לטיול , אבל 6 חודשים שכרגע באפלה ואין לי מושג איך יסתדרו הדברים.

בשעה ארבע וחצי הפסקתי להילחם במחשבות. החלטתי שזה זמן טוב לחפיפת שיער ומקלחת חמה מבלי שאף אחד יפריע לי באמצע (נהניתי!) , אח"כ ישבתי לי עם קפה בפינת אוכל ולפני הספר המדהים של גיל חובב "אוכל של סבתא".


את הספר השאלתי מחוה כשהתארחנו אצלם ביום כיפור. איך זה שתמיד מגיעים לספרי בישול ביום כיפור ? וזה בכלל לא משנה אם אתה מאלה שצמים או לא, אולי זה רעיון הצום שחדור בנו ואולי זה בגלל עודף הזמן שיש בחג הזה.
בכל אופן, הספר מצא חן בעיני מפני שיש בו מתכונים ביתיים, עממיים שעשו לי חשק.
אז הנה אני בסביבות שש בבוקר מסיימת את כל המאכלים (הצימחונים שביניהם) באופן תאורטי ,וכבר אני מקנחת בבלינצ'ס שבעמוד האחרון והאמת היא שהצלחתי להירגע. השמיים בחוץ מתבהרים לאיטם והרגשתי טוב יותר וכבר די מנומנמת.
ועם מחשבה ש"בטח איכשהו הדברים יסתדרו" ו"יהיה בסדר" ישראלי אופייני, חטפתי לי עוד שעת שינה לפני ההתארגנות לעבודה.
אז היום ערב חג סוכות ונתארח אצל יוליקה האהובה עם כל המשפחה, ערב מרגש שבעצם נפרדים מהבית שלה ושל רובי העמוס זיכרונות. בנובמבר יוליקה עוברת לדירתה החדשה בהוד השרון, התחלה חדשה בשנה חדשה.

יום שישי, 3 באוקטובר 2014

איחולים לשנה החדשה

ביום כזה, ערב יום כיפור, כשחושבים על השנה החולפת והשנה שמצפה, איך הינו ומה אנחנו מאחלים לעצמנו שיבוא, מולי עמד השלט הזה שדיבר אלי ועלי מבלי למצמץ.