יום רביעי, 27 בינואר 2016

קלאלו

מצטערת שאני כזו בנאלית ומדברת על אוכל כשסביב האיים הקאריביים, אך כשיש בבית חבורה של חיות טרף רעבות ונטל אספקת המזון נופל עלייך, אז את לומדת להנות מזה ולהיות יצירתית.

התגלית העכשווית שלי זה קלאלו CALLALOO.




קלאלו אלו בעצם עלים ירוקים גדולים שניתן להשתמש בהם ובגבעולים הארוכים שלהם להכנת לביבות, מרקים וכל מיני תבשילים. אני אוהבת שממוצר אחד אפשר להכין מגוון מאכלים שונים, שהוא נשמר לאורך זמן והוא מוצר מקומי שניתן למצוא בשווקים.

אחד התבשילים הראשונים שניסיתי היו ממולאים. ברוטב יש בצל קצוץ, גבעולי קלאלו ופאפיה שבאופן מפתיע הרבה יותר טעימה בבישול מאשר ככה טריה.

סבתא שלי נוהגת להכין ממולאים עם עלי גפן, אז עלי גפן קשה להשיג כאן אבל הנה הגירסה הקאריבית שלי:







לטיול יצאנו...

הגענו לטובגו קייז TOBAGO CAYS  , קבוצת איים קטנים ושטוחים שפזורים בינות ריפים של אלמוגים. המים טורקיזים כמו שבתמונות הכי קיצ'יות והחול בהיר ומסנוור.

עוד לא הספקנו להנות מהכל אבל כבר אתמול הגענו עם הדינגי לחוף כדי לשנרקל עם צבי ים במקום שסיפרו לנו שזה מרכז האכלה שלהם ולכן הם מתרכזים שם. צבים לא ראינו קרוב לחוף, (דווקא היכן שהסירות עוגנות אפשר לראות אותם מציצים מעל פני המים), אך עשינו טיול קטן שנמשך 10 דקות על האי, זה הזמן הדרוש כדי להקיף את האי הקטנטן. בטיול הקטן ראינו כל כך הרבה צמחיה, איגואנה, סרטנים ואפילו ... צב יבשה מקסים. 

נפגשנו כאן עם חבורת הסירות הישראליות ולילדים והמבוגרים כייף מאוד יחד. אתמול ערכנו ערב בנות אצלנו בסירה שבשיאו הקרנו את הסרט "MAMMA MIA" והתפנקנו בבירה, פופקורן ושוקולד.
אני בטוחה שהשכנים בסירות סביבנו נרדמו בעודם מזמזמים you are the dancing queen …""












יום רביעי, 20 בינואר 2016

מה יש לארוחת בוקר ?

מהרגע שהגענו לקריביים צריכת האוכל שלנו קיבלה תפנית חדה ביותר. במרטיניק MARTINIQUE עוד איכשהו אפשר למצוא סופרמרקטים דומים לאלה שבאירופה ולרכוש מוצרים מוכרים, אבל באמת שמרטיניק זו פנינה יוצאת דופן כאן מבחינה קולינרית.

מהרגע שיצאנו ממרטיניק המצב השתנה. קודם כל אין סופרמרקטים, יש מכולות. המחירים גבוהים מאוד, אפילו למוצרים הבסיסיים כמו קמח ושמן. המדפים מלאים בבקבוקי אלכוהול מכל הסוגים והמקררים בסוגים של מרגרינה (די עצוב). בכל כפר יש שוק המכיל כמה דוכנים של ירקות ופירות, לעיתים קרובות גם לאורך הרחוב ישבו על המדרכות או ליד דוכן וינסו למכור לכם את מה שיש.


אליפות של פשטידה !


סירה מקומית שמוכרת פירות וירקות בין הסירות שעוגנות



שפע הפירות והירקות גדול, וזו חגיגה של צבעים וצורות. אבוקדו, מנגו, אננס, פסיפלורה, בננה, אננונה וקרמבולה. כמובן קוקוסים בלי סוף שאני חייבת ללמוד מה ההתלהבות הגדולה מהם, עדין לא ירדתי לסוף העניין. תפוחי אדמה מסוגים שונים, גם אלה הרגילים שאנחנו מכירים מישראל אך גם אחרים קטנים, גדולים ומאורכים. ניסינו 2 סוגים שנקראים "דשין" ו"יאם" והם התבשלו לנו טעים מאוד. גם בטטות יש כאן אך הן לא מתוקות, הצבע והצורה זהה למוכר לנו אך הטעם אחר.

תמרין TAMARIN

אגוז מוסקט

קטשופ בננה

דאשין DASHEEN

גבינות, עגבניות, פלפלים, נקניקים, בשר ותפוחי-עץ הם בגדר פנטזיה כרגע, אפשר למצוא אותם אבל במחיר מופקע. גבינות אי אפשר למצוא בכלל. בסנט לוצ'יה ST.LUCIA נכנסתי לאחת החנויות ובמקרר היו תפוחים אדומים בגודל שזיף, אחרי שעברתי את הקופה הבנתי ששילמתי פר תפוח, המחיר הנקוב היה עבור תפוח בודד ולא לק"ג. טעויות של מתחילים....
כרגע אנחנו בגרנדין באי בקווי BEQUIA, האי הזה לא הררי ואין בו את הג'ונגלים שאפיינו את מרטיניק וסנט לוצ'יה ונראה שאת כל המזון כאן מייבאים מהאי השכן ST.VINCENT. במקומות קודמים פטר יצא לקטיף לאורך החוף וחזר עם שקית של מנגו, אנונה ואגוזים שטרם ניסינו.




בקיצור, כנראה שכתוב לנו על המצח שאנחנו תיירים ומיד כל הרוכלים מכפילים את מחיר הפירות והירקות פי 5 בכזו נחמדות שאי אפשר שלא לחיךך אליהם חזרה. בשוק המקומי מיד שנכנסנו התנפלו עלינו מכל הכיוונים, חתכו לנו פירות שנטעם ורק נשאר ליד הדוכן שלהם. מיד צעקתי להם שניקח מכל אחד משהו, אז נרגעו וצחקו איתנו, הילדים נהנו מהטעימות של הפירות ואנחנו שילמנו ממיטב כספנו עבור מה שבחרנו.
אבל רגע... אנחנו רק מתחילים לקלוט את העניינים ובטח עוד יהיו דברים שנאלץ ללמוד, ביניהם איך להתמקח על המחיר וכמה באמת שווה כל דבר.




יום ראשון, 3 בינואר 2016