יום שלישי, 7 במאי 2019

איסלה מוחרס

איסלה מוחרס, מקסיקו. שמענו על האי הזה מבעלי סירות אחרות והגענו בציפיות גדולות, אבל גילינו אי קטן וממוסחר, מוכן ומזומן לתיירים שרוצים חופשה של שבוע שתכלול צריבת העור התיירותי הלבנבן לצבע ורוד-אדום, סיור באי הקטן ברכבי הגולף שמושכרים פה בשפע, אכילת נאצ'וס וטאקוס (חריף אש!) במסעדות ושתיה של דרינק פה ודרינק שם באחד מעשרות הברים שפזורים בכל מקום.










למרות זאת אנחנו פה כבר מחודש מרץ והתירוץ העיקרי שלנו הוא שאנחנו מחכים לרשיון של הסירה שפג תוקפו אחרי 4 שנים שהינו רשומים על דגל סלובקיה ועכשיו צריכה להגיע ניירת חדשה עם רישום במדינת דלוור, ארה"ב.
למה לא המשכנו עם דגל סלובקיה? כי זה היה תהליך חידוש מסובך ויקר יותר.
ולחכות במקסיקו... אין לזה ממש הגדרה של זמן.... אולי זה יקח יומיים ואולי שבועיים עד שהדואר יגיע.... ה-כ-ל  ז-ז  ל-א-ט  פ-ה...

ילדים של 4 סירות ורכב גולף אחד


בתחנת הדלק ממלאים מים

יפה באדום!

הבוקר מוקדש ללימודים

ככה מזהים סירות שגרים בהן

זואי מאכילה את השחפים

עדי בחנות ספרים קטנה ובה ספרים בכל השפות, אפילו מצאנו כאלה שבעברית

עם משקפיים חדשים, בדרך חזרה מהסופרמרקט



מעבורת ששטה בין איסלה מוחרס וקנקון

מדי כמה ימים אנחנו יוצאים למרכז התיירותי, עמוס חנויות שמוכרות אינסוף דברים צבעונים ויפים המיועדים למזכרות, אומרים שלום בבית חב"ד המקומי, מבקרים במכבסה, צוברים כמה ק"מ של הליכה לסופרמרקט הקרוב ,שנהפך לאטרקציה העיקרית עבורנו באי ובדרך פוגשים המון איגואנות שנהנות מהשמש.
את האיגואנות אפשר למצוא בכל מקום בהמונים. מכיוון שבאי אין להן שום טורף, הן שוכבות שמנמנות בשמש ומהלכות בניחותא בכל פיסת חוף, עשב או סתם מעקה בטון שאפשר להשתזף עליו. הן שונות במבנה מאיגואנות במקומות אחרים שראינו, הזן שחי כאן נקרא צטנוסאורה Ctenosaura. צבען חום או אפור עם פסים שחורים, וכשהן שוכבות ככה בשמש העור שלהן מבריק והפסים השחורים מנצנצים מהאור.


לא משנה הפוזה, העיקר כמה שיותר שמש

באחד הימים נסענו במעבורת לקנקון Cancun  העיר הגדולה הקרובה ביבשת, מרחק של 20 דקות שייט. קבענו תור למכון אולטראסאונד כדי להציץ לתוך העולם של זה שגדל לי בתוך הבטן. כולנו חיכינו למועד הבדיקה והבנות היו קצרות סבלנות, כך שבסופו של עניין התגודדנו כולנו בחדרון הקטן עם הרופאה שהראתה שלנו שהכל בסדר והודיעה נרגשות שיהיה לנו בן!
ומאז, יש לנו נושא שיחה קבוע כמה פעמים ביום, שמישהו מאיתנו מתחיל ב"טוב, ... אבל איך נקרא לו ?!" ואז ממשיכים בדיון רעשני שתמיד מסתיים בלי הסכמה עד הפעם הבאה שמישהו אחר מתחיל שוב "כן, אבל ... איך נקרא לו ?" וכך זה ממשיך בעוד פתקים ורשימות של שמות נתלים מסביב ולפחות פעמיים ביום ישנה הצבעה משפחתית בנושא.