יום שני, 25 ביולי 2016

סבתא סלובקית בקריביים


איזה כייף זה שסבתא באה לבקר. כמו יאכטונרית מנוסה הגיעה עם תיק קטן בו בגדים ספורים ועוד מזוודה גדולה עמוסה בהפתעות – כולן שימושיות, קלות משקל, צפות או מתחברות ל-USB.
את רב הזמן העברנו יחד בסירה משתי סיבות, הראשונה היא שזו סבתא שרצתה לטעום מהחיים שלנו כך שיצא ששנירקלה בפעם הראשונה, התרגלה למקלחות בים, סחבה איתנו מהסופרמרקט שקים של קניות וחיזקה את שרירי הידיים עם המשאבה בשירותים.
סבתא קולית.

הסיבה השניה היא, שהמנוע של הדינגי שבק חיים יום לפני שהסבתא הגיעה …

 IMG-20160707-WA0009
IMG-20160712-WA0012
IMG-20160718-WA0009

לא יכולנו לבחור יום טוב יותר לטייל לאורך החוף של סנט-אן  Sainte Anne  במרטיניק מאשר ה-14 ליולי שזה יום העצמאות של צרפת, החוף היה עמוס בנופשים וחבורות שהגיעו עם המשפחה, חברים וכל תכולת הבית כולל מערכת ההגברה, קצת מזכיר את יום העצמאות שלנו.
בכל אופן  נהנינו מההליכה ברגל בין העצים ומצאנו פה ושם פיסות חוף פנויות להתרענן מהחום.

IMG-20160715-WA0006
IMG_20160714_165554
IMG-20160715-WA0039

אחרי כמה ימים עברנו לאנס ד’ארלט Anse d'Arlet, שם ביקרנו בעבר מספר פעמים ועדין לא נמאס לנו מהכפר הציורי ושובה הלב. שכרנו רכב לשלושה ימים של טיול באי.
בכל זאת, זו סבתא בהזמנה מיוחדת מסלובקיה ואי אפשר רק לשבת בסירה.

IMG-20160712-WA0003
IMG-20160718-WA0022
IMG-20160712-WA0007IMG-20160718-WA0012IMG-20160720-WA0006

אז עכשיו אנחנו חסרי סבתא, עדין במרטיניק. מחכים לחבילה שנשלחה אלינו מישראל ומאז עושה פינג-פונג בין ישראל מרטיניק ואינשאאלה כבר תגיע ונוכל להיות בדרכנו לגרנדה, ואז אכתוב איזה מוסר השכל אחד ארוך על שליחת חבילות שתמיד מגיעות באיחור.

IMG_20160722_142931IMG_20160722_142441

אגב, ברקע התמונות האחרונות רואים את “סלע היהלום” עליו סיפור נחמד מתקופת הבריטים שהצהירו על הסלע כאחת מספינות הצבא במקום אחת שהיתה חסרה להם.

יום שישי, 22 ביולי 2016

איך עושים כביסה ?


אם מישהו שואל אותי מה החסרונות של סגנון החיים הזה, אז אין ספק שעניין הכביסה תופס את החלק העליון של הרשימה. זה לא משנה אם בחרנו לכבס במכבסה מקומית, במכבסה בשירות עצמי או בכוח הזרוע – תמיד זה סיפור שצריך לפנות אליו זמן והתארגנות.

14581444484660

כבר התרגלנו להשתמש חכם בבגדים, לא להחליף כל שעתיים פריט כזה או אחר, לבחור בגדים קלים שנעים ללבוש וקל לכבס, לא דורשים גיהוץ, ללא שכבות בד, דנטלים וכל מיני סלסולים ובשום אופן אבל ממש לא סריגים מכל סוג שהוא. ג’ינסים זה מטרד שקשה לוותר עליו אבל הוא במגמת צמצום מתמדת.

IMG_5911

אחת מחוויות הכביסה היותר נחמדות, שמורה לאי בקווי (BEQUIA), עגנו שם בשעות הבוקר ולאחר זמן קצר עצרה ליד הרוטים סירה קטנה וצבעונית עם אישה שהסבירה שלה מכבסה בכפר והיא אוספת מהסירות בסביבה בבוקר ובחמש אחה”צ הכביסה חוזרת יבשה ונקיה. אז נהנינו מהשירות שלה ובפעם ההיא ניצלנו מלהתעסק עם הכביסות.


ביומיום אנחנו עורמים את הכביסה בשקים (מותר לצבור עד 2 שקים ולא יותר). במקומות מסודרים כמו מרינות אליהם אנחנו נכנסים למלא מים או ערים, אפשר למצוא מכבסות בשירות עצמי מאוד נוחות לשימוש, כי הן פתוחות לאורך היום ובד”כ יש כמה מכונות בגדלים שונים וגם מייבש כביסה.

IMG_20160704_105149IMG_20160704_105204




כייף להגיע למכבסות האלו עם שק מלא במגבות, סדינים, ציפיות (שאין מה לעשות, אבל לכבס אותם ידנית זה משימה בלתי אפשרית) ולצאת אחרי שעתיים כשכולם מקופלים יבשים וריחניים.

בהרבה פעמים אחרות, כשהמקומות אליהם אנחנו מגיעים פחות מסודרים ואנחנו רוצים לחסוך עוד כמה ג’ובות, אז עושים כביסה ביד. לצורך העניין אנחנו שומרים ג'ריקן גדול של 50 ליטר מים שמיועד לכביסות, מכיוון שהשאיפה היא שזו תהיה משימה משפחתית ולא עבודת יחיד, אני דואגת להצהיר מראש “צריך לעשות כביסה!” ואז לתזכר כל אחד לחוד ואת כולם יחד במשכי זמן קצובים, באופן הדרגתי אני מוציאה קודם את שקי הכביסה המלוכלכת ככה שיהיו מול העיניים ויווכחו שאני רצינית, אחר כך את סבוני הכביסה, וכשהמרכך כביסה עומד על השולחן בקוקפיט אז זה סימן שאין דרך חזרה.

IMG_20160502_141740

כאשר טורפדו כל התירוצים, הגיגיות מתמלאות מים וסבון ומתחילים.

לא אכחיש- הרבה קיטורים וקללות נשמעים ברגעים האלו, אבל לפחות מצאנו שיטה איך להוציא רגרסיות.



יום שבת, 2 ביולי 2016

1 יולי 2015 – 1 יולי 2016

track_GPSvsualzer4_NG

זה בהחלט אירוע שצריך לציין, בכל זאת שנה מאז שיצאנו מישראל.

עברו לנו כל מיני משפטי סיכום, משפטי מחץ ודברים חכמים שיש לנו להגיד לאומה, אך בסופו של יום פטר ואני יושבים פה עם כוסית רום ומעלים נוסטלגיות על מה היה לנו שם…
זה לא שלא ניסינו. שאלנו את הבנות איך היו מסכמות את השנה החולפת אך הן לא ממש ענו או הבינו מה השאלות הכבדות האלה שמפילים עליהן.
רצינו להכין עוגה, אך בחיים הפשוטים שלנו אם המנוע של הדינגי החליט לקרטע בבוקר אז לא מגיעים לסופרמרקט ואין ביצים והלכה העוגה.

בכל מקרה  יש כמה נתונים מאוד מעניינים שעלינו עליהם:

ראשית, 75% מהזמן בשנה האחרונה עבר עלינו בעגינות וזה מעניין דווקא עבור כל אלה שבתחילת הדרך שאלו “מה יש לכם לעשות בים כל כך הרבה זמן?” ומשפטים נוספים כמו “כמה ים אפשר כבר לראות? “.
אז ראינו ים תמיד בכל יום, אך גם הרבה יבשה מסתבר. אם נכמת את זה אז אפשר לאמר שבכל שבוע הפלגנו יום וחצי בכדי להגיע עד לכאן.

אחרינו 56 עגינות שלפחות יומיים ב-12 מדינות שונות.

8,000 מייל שהם 15,000 ק”מ בערך. זה לקח לנו 2,000 שעות שביתר טיילנו או שנירקלנו אלא אם כן עשינו כביסות.
אבל מהסיכומים האלה עוד אפשר לקבל רושם שאנחנו חייבים לעשות “וי” כדי להמשיך וחשוב לנו להגיד שההיפך הוא הנכון ואיזה כייף זה כשיש את החופש לבחור להיות היכן שטוב לך.

מה לגבי השנה הבאה ?! עוד נראה…