יום שני, 7 במרץ 2016

שברנו ת’כלים


חרדל זה בהחלט אחד המאכלים שתמצאו אצלנו בכל ארוחה על השולחן בימים האחרונים.
ערב, צהרים ואפילו בוקר. עם המרק, מרוח על הלחם, ברוטב של התבשיל או כתיבול לסלט. לא בגלל שאנחנו כל-כך אוהבים חרדל, בכלל לא. האמת היא שנכון לאמר שאנחנו לומדים לאהוב ולהנות ממנו, אולי זה בכל זאת טעם נרכש אחרי שדוחפים לך חרדל בכל הזדמנות.

14572993683710

הסיבה שאנחנו כל-כך להוטים לאכול את החרדל זה בגלל שאנחנו פשוט רוצים לסיים אותו. כמו שכבר אמר מישהו - הכל זה באריזה!
 פשוט מאוד, החרדל נמכר פה באחלא צנצנות שהופכות בקלות לכוסות שתיה (אחרי ששוטפים אותם כדי שלא נשתה שאריות חרדל. זה מה שעוד חסר…).

14573015750780
כבר 9 חודשים מאז שיצאנו באבזור מלא מאשקלון והזמן בים נותן אותותיו. הכלים פשוט נשברים איכשהו מסיבות שונות ומשונות ואנחנו הגענו למצב שעברנו לאכול במכסים של קופסאות הפלסטיק במקום צלחות ואם מישהו לא היה שוטף את הכוס ממנו שתה אז להבא בתור לא היה ממה לשתות. צלחות הצלחנו למצוא כאלה שריצו אותנו אבל עם כוסות נתקענו.

… אז עכשיו אתם איתי שחרדל זה פתרון די טוב !

יחד עם מצוקת כלי האוכל גילינו את ה”קלבסה” kalabasa כפרי מאוד מעניין.
אפשר לעשות ממנו קעריות וכלים שונים לקישוט ולשימוש יומיומי. אחד האנשים שפגשנו באיי הגרנדין סיפר לנו שהקלבסה משמשת אותם כצלחת וכוס.

אז למה לא לנסות?

14572995044250
14572995427050
14572996610920

יום שבת, 5 במרץ 2016

המלצות מילדה שאוהבת לקרוא



- מאת עדי רוט -

בתור מידע על העבר, פנטזיה וסתם ספר שכייף לקרוא היתי (וגם עכשיו) מציעה את “ נרניה ” או “ תום סוייר ”, אבל “ תום סוייר ” הוא בלי פנטזיה.

בתור ספר מעורר רגשות של פחד, סקרנות ואהבה היתי מציעה את “ מחוננת ”, “ אש ” ו” ביטרבלו ”, אבל אלה לא ממש מתאימים לזואי.

בתור משהו עם מידע על העבר בסביבות הזמן שהיו מרביצים בבית הספר עם סרגלים וכל הבנים היו צריכים ללכת בחליפות וכל הבנות ללכת בשמלות ארוכות, היתי מציעה את “ נשים קטנות ” למרות שאותי אישית זה לא עניין כל-כך.

בתור משהו אמיתי מאוד היתי מציעה את “ נאדיה ” או “ אני אתגבר ”.

בתור משהו עם הרבה פנטזיה אבל לא עם הרבה מידע היתי מציעה את “ יצורים יפייפים ”.

בתור משהו אמיתי מדי היתי מציעה את “ משחקי הרעב ”.

בתור משהו מעורר סקרנות וקל להבנה היתי מציעה את “ נפילת הממלכות ”.

בתור משהו מעניין שנמשך הרבה זמן (ואני אוהבת את הספר הזה) אני מציעה את “ הסיפור שלא נגמר ”.

בתור משהו חייתי ומעניין אני מציעה את “ הפנג הלבן ”.

בתור משהו “בסדר” אני מציעה את “ אקדמיה לערפדים ”.

בתור ספר ארוך ומעניין אני מציעה את “ ספר הג’ונגל ”.





אחחחחחח…. כמה אני אוהבת את הילדה הזאת!



יום שלישי, 1 במרץ 2016

גז בישול בסירה


אי אפשר להסתדר בלי גז בישול, צריך רק להעביר יום אחד בלי שתיה חמה או אפשרות לחמם אוכל כדי להיכנס לחרדה פן הגז יגמר שוב בעתיד.

אחרי שאנחנו משייטים כבר למעלה ממחצית השנה,הבנו שאין דין ואין דיין בנושא של מילוי גז.
סוג הבלון, הגודל והמחברים שלו משתנים ממקום למקום ואין אחידות או איזו הבנה בינלאומית בנושא. היו לנו כמה חוויות הקשורות לגז הבישול לאורך הדרך ואולי הפוסט הזה תהיה תרומתנו לאומה או לפחות למי שחושב לצאת לשייט ארוך וללא כיריים חשמליים.


ראשית נתחיל מהסוף -
לאחרונה רכשנו 3 בלוני קמפינג כחולים שמצאנו אותם נפוצים יותר. גם לבלונים הכתומים (שהגיעו עם הסירה מקרואטיה) מצאנו בסופו של עניין היכן למלא אך זה לא מובן מאליו ולא פתרון שבא בקלות או בזול.
ועוד מסקנה שמתבקשת היא שתיקחו אתכם כל סוג של צינור ומחבר שיש באפשרותכם, גם אם אינו מתאים לבלון גז שבסירה שלכם, אולי תהיה לכם אפשרות למלא בעצמכם ולא להחליף אחד ריק באחד מלא.

דבר אחרון - אחד הדברים הנכונים שעשינו לפני שיצאנו מישראל זה לקנות את הגריל "OGRIL" של חברת אמגזית. פתרון נהדר, קטן, נייד, שמונע את ערפול החושים והסחרחורת לצמחונים שבינינו ברגע שמתחילים "לעשות על האש". מומלץ בחום.

ישנם מקומות שממלאים את הבלון הקיים, באחרים מסרנו ריק וקיבלנו תמורתו מלא. תלוי במה שמקובל באותו מקום. ישנו מילוי של פרופאן או ברוטן, יש מדינות שממלאות גז מסוג כזה או אחר, אין משמעות עבורנו וממידע שקיבלנו אפשר להשתמש בשניהם באותה מערכת ואין לכך כל השפעה.

נתקלנו בבלוני גז בצבעים שונים רובם כתומים או כחולים אך יש גם צבעים אחרים. לצבע אין משמעות, אלא אם כן באותו מקום מתעקשים על צבע מסויים.
קרה שלחברים שלנו סירבו להחליף את הבלון הסגול הריק לאחד מלא כי באותו מקום מקובל שכל הבלונים כחולים. למחרת בבוקר אותו בלון נמסר באותו מקום ללא כל בעיה, לאחר שנצבע יפה בספריי. אז אפשר להיות יצירתיים...


לנו יש 2 בלונים כתומים של 8.5 ק"ג, 3 בלוני "קמפינג גז" כחולים של 3 ק"ג ועוד בלון של 5 ק"ג שמשמש למנגל. מהניסיון שלנו בלון של קמפינג גז מתאים לשימוש של משפחה למשך שבועיים.




כמה זה עולה ? - אמרנו כבר... אין חוקיות. עבור מילוי של בלון 8.5 ק"ג שילמנו בגוצ'ק תורכיה 33 יורו, בלפקדה יוון 9 יורו, באסטפונה ספרד 30 יורו, בסנט לוצ'יה 23 יורו. עבור בלון כחול "קמפינג גז" שילמנו 14 יורו במרטיניק עבור החלפה של ריק במלא ו-50 יורו עבור חדש.

ונראה מה יהיה בהמשך...

ברב המקרים מצאנו שירות בתחנות דלק ובכל מקום יש חנות קטנה או אדם פרטי שישמח למלא לכם את הגז באיזה מחסן אחורי ולשלשל לכיסיו כמה ג'ובות, הכל זה עניין של כמה זמן אתם במקום כדי למצוא את האנשים הנכונים.
הפתיע אותנו להגיע לאיים הקריביים ולגלות שבלוני גז אפשר למצוא דווקא במכולת השכונתית.