יום רביעי, 31 באוגוסט 2016

גרנדה למתחילים



IMG_20160826_130408
בגרנדה הקונספט של מרינה כמו שהיה מוכר לנו עד עכשיו השתנה. כבר לא רציפים המאורגנים לקשירת סירות, אלא הספנה יבשה של סירות על היבשה לכמה חודשים של תקופת ההוריקנים או בכלל, מנוף להוצאה של הסירות מהמים ואולי רציף או שניים שיכולים לתת שירותים בסיסיים, כמעט ולא רואים סירות שעוגנות במרינות, כולם עוגנים על עוגן במפרצים מסביב.
אחרי שסיימנו את השבוע הראשון של בירורים לגבי מספנה עברנו לעגון בפריקלי ביי prickly bay.
IMG_7233IMG_7278IMG_7314IMG_7317IMG_7323IMG_7331IMG_7351IMG_7355IMG_7459IMG_7460IMG_7470

חששנו להגיע לפריקלי ביי כי הוא אחד המפרצים הידועים וכל האמריקאים שרוצים לחיות בסיני של אמריקה באים לעגון כאן ואנחנו קצת קשה לנו במקומות צפופים, אבל הופתענו. יש כאן די הרבה סירות יחסית לגודל המפרץ אך לא באופן מטריד, משני צידי המפרץ מרינות, כך שנוח להתארגן כשרוצים לטייל, למלא מים, לזרוק זבל, לעשות כביסה או כל מה שאנשים עושים על קרקע, מאוד קרוב ישנו חוף שכייף להיות בו ולא עמוס במתרחצים והכי הכי חשוב – מחצית מהסירות פה הן משפחות עם ילדים.
IMG_7263IMG_7457IMG_7266

זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בכזה ריכוז של ילדים מכל מיני ארצות, ארה”ב כמובן אך גם שוודיה, ספרד, ברזיל, צרפת ובטח עוד כאלה שלא הספקנו להכיר. יש כאן סירות שהגיעו לפני שבועיים ואחרות שלפני שש שנים, ישנם ילדים שלומדים בבית ואחרים שבבתי ספר מקומיים. אחרי שנוצר הקשר הראשוני, נחמד להביט עליהם יחד, קבוצת ילדים בכל מיני גילאים שמוצאים דרך אחד אל השני.
IMG_7541IMG_7554IMG_7543IMG_7558
כל בוקר נפתח בשעה 7:30 עם שידור בערוץ 66 ב-vhf עם דיווח מזג אוויר ואחריו עולות לשידור סירות שרוצות להציג את עצמן או להיפרד, עסקים שנותנים שירות או סתם סירות שרוצות לקנות ולמכור חפצים, אנשים שואלים שאלות, ממליצים ומתייעצים במידע חסר ומודיעים על האירועים החברתיים הקרובים. אשכרה קיבוץ.
IMG_7282IMG_7475
פעמיים בשבוע יש שידור לילדים והם קובעים להיפגש, מציגים את עצמם, פותרים חידת טריוויה…
ישנם אירועים קבועים, כמו שוק יד שניה אחת לחודש, הפעלה לילדים בכל יום שבת, ברביקיו ובריכה בכל יום ראשון, ערב סרט ומפגשי דמקה, יוגה וטאי צ’י שלא נחשפנו אליהם בינתיים.
מה שיפה בכל העניין שגרנדה השכילה לעשות חיים מאוד נוחים לקרוזרים, אך כל ההתארגנות החברתית הזו נעשית ע”י הסירות עצמן, כולל שידורי הרדיו ודאגה לרצף הפעילויות.
IMG_7494IMG_7490IMG_7534IMG_7499
אנחנו עוד מגלים את גרנדה בימים אלו ובטח יהיו לנו עוד חדשות להוסיף. בינתיים כל יום משהו חדש, אחד הימים המיוחדים השבוע היה יום ההולדת 11 של עדי. עמדנו בגבורה בכל הבקשות שהחמודה טרחה לרשום לנו 3 חודשים מראש, אחת הבקשות היתה לשחק “חפש את המטמון” ומכיוון שהיא שוויה בקסמו של “הארי פוטר”, אז גם היא קיבלה בגיל 11 מכתב קבלה ל”הגוורטס” שיכלה לממש אותו בסדרה של משימות שהיתה צריכה לפתור.
IMG_20160825_092534IMG_20160825_124622IMG_20160825_180342

יום שישי, 19 באוגוסט 2016

משלוח חבילות דואר


הפוסט הזה נכתב אחרי שקיבלנו את החבילה המיוחלת במרטיניק ואולי חשוב לציין שבסופו של עניין קיבלנו את כל החבילות שנשלחו אלינו עד כה מסלובקיה או מישראל, אבל תמיד עם איזה סיבוך בדרך.

IMG-20160517-WA0020

הסיבוך הראשון היה עם חבילה שנשלחה אלינו לטנריף ונתקעה איפשהו בספרד ליותר משלושה שבועות. כשהגיעה לטנריף, כבר יצאנו לחצייה של האטלנטי ולמזלנו סירה של החברים שלנו נומאד NOMAD התעכבה עוד כמה ימים ויכלה לקבל את החבילה במקומנו ולהביא אותה איתם לאיים הקריביים.

IMG_4056

החבילה האחרונה נשלחה אלינו בשיתוף פעולה של גל החברה שלי ואמא שלי. היא נשלחה מישראל בשבוע הראשון של יוני והגיעה אלינו בתחילת אוגוסט! חודשיים ארוכים בהם הספיקה להישלח חזרה לישראל ושוב למרטיניק, כל פעם בתשלום מלא של כמה מאות שקלים והרבה טרטורים בבירורים.
בזמן הזה הינו צריכים לעשות הלוך וחזור למרינה בלה מרין במרטיניק, להתקשר למכס בצרפת, לשלוח להם הצהרת מלאי ובעיקר לחכות ולחכות.
לידיעתכם, המרינה נותנת שירות נהדר לקהילת הקרוזרים ומאפשרת לשלוח לכתובת שלה חבילות ומכתבים, אותם דואגת לשמור עד שמישהו בא לאסוף. על הקיר במשרדי המרינה ישנה רשימה שמתעדכנת כל יום, של כל החבילות והמכתבים שהגיעו וכך ניתן להיכנס ולבדוק עצמאית.

IMG_20160801_092412
IMG_20160801_092450

בדיעבד, אחרי שראינו את גודל החבילה והתכולה שלה אז לא פלא שמישהו שם במכס הרים גבה או שתיים. היה שם אוסף של כל מה שאולי יכול היה לעשות לנו טוב על הנשמה, ספרי יצירה, משחקים,תבלינים, מכתבים, בקלוואה, בגדים, תכשיטי ילדים, מנפה קמח ונשל נחש.
(כן, כן, קראתם נכון)
נדרשנו להצהיר בכתב וטלפונית שערך החבילה לא עולה על 50$ כדי שישחררו אותה, אך גם אחרי שעשינו זאת החבילה נתקעה בצרפת ולקח הרבה זמן עד שהגיעה למרטיניק.

IMG-20160803-WA0003
IMG_6970

בכל מקרה, הכוונה שלי בפוסט הזה היא להמליץ על כמה דברים בנושא שליחת חבילות:
הראשון, אל תסמכו על הרשום במעקב חבילות באינטרנט, לרב העדכון באתר נעשה בפיגור של כמה ימים ואינו מפרט בצורה כזו שאפשר להבין מה תקוע, איפה ולמה.
השני, אל תסמכו על מה שהפקידים בדואר ישראל מוסרים לכם, אין להם שמץ. אולי זה נשמע כמו סתם קיטורים, אבל באמת שבסכום כזה היתי מצפה שמישהו יוודא מה קורה ולא מיד יגבו תשלום מחדש.
שלישית, תשלחו חבילות פשוטות, קטנות, לא יקרות ולא כבדות שגם אם לא הגיעו ליעדן אז לא נורא.
רביעית, אם מוצאים מישהו נחמד מסניף דואר מקומי, עם רצון טוב יאתר את החבילה ויארגן פתרון למרות שהמשלוח בדרך-כלל קשור לחברת שליחויות בינלאומית ולא להם. זה מה שעזר לנו בסופו של דבר – רצון טוב ומאמץ של אחת העובדות בסניף הדואר המקומי שלא נתנה לנו לצאת ללא פתרון.

IMG_20160726_113426
IMG_20160726_113443
IMG_20160801_092821

יום שני, 15 באוגוסט 2016

לפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה


IMG-20160724-WA0003

את המנוע של הדינגי לא הצלחנו לתקן במרטיניק. קיבלנו את הבשורה שהמנוע הלך קפוט ושנצטרך לשלם 650 יורו על תיקון, סטירת לחי לא קטנה מאחר שהוא עלה 1200 יורו. לא עזר לנו שהמנוע באחריות יצרן, נאלצנו לאסוף אותו כפי שהוא ולהשלים עם כך ששרירי הידיים יחוזקו מעתה מחתירה במשוטים עד שימצא פתרון.
לא שכחנו להזכיר לעודד את עצמנו שבטח איכשהו נסתדר כי כשאין ברירה אז אין ברירה ומוצאים דרך, ובחיים כמו שלנו אי אפשר בלי מנוע לדינגי.

DSC05934

בין לבין, קצת לפני או תוך כדי מצאנו את עצמנו מנפחים את הדינגי מדי פעם, לקח לנו כמה ימים שהעזנו להודות בקול שיש פנצ’ר בדינגי. כל זה היה כשאמא של פטר התארחה אצלנו ושמחנו איתה ולא התחשק לנו להיות שליליים עכשיו… שכנענו את עצמנו שזה בטח משהו פשוט ויוצא אוויר מהשסתום, ובינתיים הסתובבנו עם משאבה רגלית בתיק בכל פעם שיצאנו מהסירה.

DSC06301

גם הפעם זכרנו שבכל מקרה הכל יסתדר כי מילא בלי מנוע לדינגי אבל בלי דינגי עצמה זה כבר סיפור אחר… וחוץ מזה, זו הדינגי השלישית מאז שיש לנו את הסירה, אז מה הסיכוי שבאמת באמת ב-א-מ-ת לא יהיה סוף טוב ?!

IMG_7099
IMG_7051
IMG_7077

כשנזכרנו בביטוי “צרות באות בצרורות” אז כבר היה מאוחר.
כל יומיים שלושה קרה משהו חדש. כל פעם שמרנו על אופטימיות ולקח כמה ימים עד שגילינו בוודאות את הבעיה ועוד כמה ימים עד שקנינו חלפים ועד שתיקנו לגמרי או חלקית, זמן ארוך ומרגיז שגורם לשקול ברצינות אם לא כדאי לתלות צרורות של שום מסביב על יתר בטחון.

20160718_094108

וכך יצא שלא הצלחנו להניע את הסירה כי המצבר של המנוע החליט שמספיק ודי ורכשנו שני מצברים חדשים, שהשרשת של העוגן לא עלתה או ירדה בגלל בעיית מגעים, שהשירותים נסתמו כך שלא הצלחנו לפתור את זה מבלי להחליף צנרת, שפה ושם חבל נקרע, שאקל התפרק … 
ועוד צחקנו מהכל, כי יש תקופות כאלה בחיים, בבית וכנראה גם בסירה, שנראה שהכל מתקלקל ביחד וכל הזמן חייכנו שכל עוד המטבח עובד אז הכל סבבה.

אולי באמת הינו צריכים ללכת על הקטע של השום, כי באחד הימים פרצה להבה בגב התנור בישול והתברר שחיבור הצינורות שמובילים את הגז לכיריים החליד והתנתק. מצאנו די בקלות חלפים והבעיה נפתרה.
הפעם נשמנו לרווחה כי באמת רצף המקרים מוגזם וזה קצת מתחיל לעייף ולדכדך.

IMG_7058

לגרנדה הגענו לפני כמה ימים, אחת הסיבות העיקריות היא להוציא את הסירה מהמים לטיפול שוטף של התחתית שעושים כל שנה או יותר, תלוי במצב. יש כאן כמה מרינות ונצטרך לבחור אחת מבין שתיים בינהן אנחנו מתלבטים. מרגיז לעשות את כל ההתארגנויות בלי מנוע ולחתור כשצריך ואנחנו די מפספסים בינתיים ממה שיש לגרנדה להציע בגלל שאי אפשר להגיע לכל מקום עם משוטים. אבל זו תקופה כזו שתעבור. נכון?!

IMG_20160807_132702
IMG_7114

ולא אשאיר את הפוסט הזה בלי טעם טוב בסוף…

בשבוע האחרון חגגה גרנדה פסטיבל שכנראה אחד הגדולים פה אם לא העיקרי, כל ערב שמענו את המוזיקה וראינו את האורות הזוהרים, הלייזרים והמשאיות שמלוות את החוגגים. בערב האחרון לא ויתרנו וירדנו לחוף לראות את התהלוכה המדהימה, התחפושות והמוני אנשים ברחובות והכל עם מוזיקה קיצבית שאי אפשר להיות אליה אדישים ולא להתנועע.

IMG_7206
IMG_7128
IMG_7160
IMG_7162