יום שלישי, 24 במאי 2016

מחווה לשקנאים


IMG_4509

שקנאים או פליקנים Pelicanus אלו אחת החיות המופלאות שגילינו (בעיקר בגוודלופ), במרכז העיר גוסייר אפשר למצוא פסל של הציפור הזו באחת הכיכרות וכשמגיעים לרציף מתגלה מופע שאי אפשר להישאר אדישים אליו של החביות השמנמנות האלו מעופפות ממעל, אפשר לצפות בהן שעות תוך כדי תפילה שלא יחליטו להטיל מימהן ברגע שחולפות מעלינו או מעל הדינגי.

IMG-20160522-WA0001
IMG_5782

לראות אותם מעופפים מעל הים מעלה תהיות נוקבות לגבי חוקי התעופה ואיך הם מצליחים בכלל להתרוממם. בכבוד רב אני צופה בהם צוללים במהירות מהשמיים למים בניסיון לצוד דגים, תמיד נראה שהם שלומיאלים ומסורבלים ולא תופסים כלום, אבל אני מאמינה שהאמת היא שונה ויש להם שלל בשק שמתחת למקור הענקי.

14597800850630
14597802841450
14597803015640
14597803068990
IMG_20160503_180153
IMG_20160503_180558
IMG_20160503_180720
IMG_20160503_181628

ישנם שמונה סוגים של שקנאים ומחקר קצר לימד אותי שהשקנאים הקדומים היו קיימים עוד אי שם בתקופת הדינוזאורים ושגם נמצאו ציורים שלהם בקברים מצריים. לא רק זה אלא שהם מוזכרים ביהדות, באיסלאם ובנצרות ואפילו יש סיפור נחמד על האשמה של ישראל בריגול אחרי סודן, אחרי שניתפס שקנאי עם משדר לחקר ציפורים.

מגיע להם כבוד.


יום שלישי, 17 במאי 2016

ימים טובים

אך… איזה ימים טובים. היתי אומרת שאלה ימים של חסד, אך זה לא נכון כי הרבה ימים באים בתיזמון הנכון והם כאלה.
כבר השארנו מאחורינו את חגיגות פסח הפרועות על האי של גוסייר, מי חשב שאי פעם נחגוג על אי פרטי משלנו עם קבוצה כזו טובה של אנשים…

IMG_6113

לרגל המאורע התקבצנו כל ארבעת הסירות: מאיה, נומאד (עם אורח כבוד שחף האח של מתן), קרוזה נוסטרה ואנחנו. הילדים היו אחראים על הופעות הבידור ועמלו כל השבוע בחזרות להצגות ולנו נשאר לדאוג לאוכל ולהגדה שכללה קצת מהכל במינון המתאים.

IMG-20160419-WA0002
IMG_6114
IMG_6120
IMG_6126
IMG_6135

הינו חייבים קצת לנוח אז קפצנו לכמה ימים בודדים לקבוצת איים קטנים שנקראת ”הקדושים” LES SAINTES, העגינה שם היתה במים עמוקים מאוד ולא הרגשנו נוח ובטוח עם זה, יכול להיות שהינו נהנים יותר בתיזמון אחר כי הנוף יפיפה ובטח יש פינות חמד בין האיים הקטנים האלו שלא טרחנו לחפש.

IMG_6188

לא היה הרבה זמן להתאוששות והגיע יום ההולדת 6 לזואי. כולם שמחו לשמח אותה שזה היה מרגש וכל היום היה חגיגה אחת גדולה שהסתיימה בכינוס כל ארבעת הסירות על הרוטים (בהחלט מספר שיא של אנשים שהתארחו כאן) בכיכוב של אורחות כבוד נוספות – האמהות של עמית וארתור שהגיעו לבקר באותו השבוע.

IMG-20160430-WA0000
IMG_20160430_170501
IMG_6303
IMG_6304
IMG_6306
IMG_20160430_182202

הפעם באמת הינו צריכים קצת לנפוש, בכל זאת כל-כך הרבה פעילות… אז עברנו בהרכב מלא של כל ארבעת הסירות לסנט פרנסואה SAINT FRANCOIS שזה חוף עם מרינה בצד המזרחי של גוודלופ. מה אומר לכם … כאן באמת החיים קשים. המים התכולים, הריף מסביב עוצר את הגלים ומאפשר שנירקולים, העומק לעגינה כל כך נמוך שצריך להיזהר בקפיצות ראש, החברים כולם מסביב, הכל פשוט קשה כל-כך שלא בא לנו לזוז מכאן.

IMG-20160505-WA0016
IMG-20160505-WA0003

הילדים של הסירות התחלקו בין “הגדולות” לבין “הקטנים”, הם כל-כך התרגלו שהתחילו כבר לקרוא לעצמם בקשר ולקבוע ככה פגישות: “הקטנים רוצים לשחק בחוף”, “הגדולות יוצאות לגלוש”, “הקטנים נפגשים לשחק בפליימוביל”, “היום בערב סרט לגדולות”. פתאום כולם למדו במרץ בבוקר וסיימו את כל המטלות כדי להיפגש עם החברים ולבלות יחד את כל אחר הצהריים.

IMG-20160516-WA0000
IMG_20160510_113348

מדי פעם נפגשנו בערבים באחת הסירות בהרכב חלקי או מלא, או הרדמנו את הקטנים ואז הגדולות עשו בייביסיטר והמבוגרים יכלו להיפגש או שקבענו ערב נשים שבו עושים הפרדת כוחות בין בני המין לטובת שלום כולם ולנו יש אפשרות לשבת ולפטפט עד שכולן נמרחות מפיהוקים.

לורו מ”מאיה” היה היעיל מכולנו ובבוקר הדריך את הקטנים בהשטת אופטימיסטים שאלו סירות מפרש קטנות לילדים ובערב את הגדולות בגלישת רוח.

IMG_20160510_103214
IMG_20160510_112138
IMG_20160510_112839
IMG_20160512_122607
IMG-20160506-WA0026

אכן ימים של חסד…

בחיים שבחרנו לעצמנו ידוע שלא נשארים ביחד לנצח, ובסוף מגיע הרגע שכל אחד ממשיך לדרכו. ראשונים היו נומאד שעזבו לכיוון ברבודה ושם יחליטו אם ממשיכים לארה”ב או יפגשו איתנו בגרנדה.יש בזה את היופי משלו שלכל אחד עצמאות ולכל סירה הקצב שלה, אך גם עצוב להיפרד וכולנו התרגלנו ונקשרנו זה בזה.

IMG_20160515_165919