עם כך שהוחלט סופית על השם "רוטים" או "Rothim", ולמרות שאין עדין אתר באוויר ואין ספק שיהיה, נראה שהמעמד מחייב לרשום לפחות כמה מילים ראשונות.
די ברור לנו לאן הגענו ומה בעצם אנחנו רוצים שיקרה, התהליך הוא ארוך ונבנה במשך מספר שנים, זה לא קרה ברגע של שיחה מסוימת או במקום ספציפי אבל כן היה טריגר שהצית את הגחלת הראשונה.
לפני כ-8 שנים קראנו במקרה את סיפורה של משפחת קניגר , משפחה ישראלית עם 2 ילדים שיום אחד פשוט נשבר להם, קנו יאכטה ויצאו לסובב עולם עם הילדים. הסיפור שלהם היה מדהים בעינינו וגרם לנו לחשוב , למה בעצם לא?! למה להשהות את החלומות ? בשביל מה לחכות?
הסביבה שלנו, בעיקר בישראל ,סוחפת לשטאנץ קבוע של חיים, שטאנץ מתיש שבו אתה בציפיה מתמדת לפנסיה וכשהיא מגיעה אתה כבר כ"כ עייף ושכחת מהחלומות והילדים כבר גדלו ואם נשארת בריא אז תיסע אחת לשנה לחו"ל . אנחנו רוצים להרוויח קצת מהזמן משפחה, חשוב לנו להיות נטו עם הילדים ודווקא כל עוד הם קטנים, לא לחכות ,כי מי יודע מה מחר …
כל זה היה לפני 8 שנים, כשבתנו השניה עדי רק נולדה, עדין לא היה לנו בית משלנו ולא היה סיכוי קלוש כלשהו שזה יכול להסתדר, בעיקר בגלל הפן הכלכלי.
טוב, אז זה לא שאנחנו פתאום מליונרים, אלא זוג +3 בנות ,בית וכלבה. כחלק מלתי נמנע אז יש גם משכנתא , עבודות מסודרות, משכורות ממוצעות, חוגים, בית ספר, גן ילדים, קניות, הורים, סבתא רבה, אחים, דודים וכו'… בקיצור משפחה די ממוצעת.
ובכל זאת, בשנים האחרונות אנחנו כבר מבינים שאם אנחנו רוצים אז זה לא בלתי אפשרי וצריך לעשות מעשה!
צריך לשנות את סדרי העדיפויות, להזכיר לעצמנו שכנראה יש לעולם עוד כמה דברים להציע לנו, ולא להיכנע ללחץ החברתי ובעיקר המשפחתי.
כלומר נצטרך לשנות הרגלים, לצמצם הוצאות , קצת לקוות ש"יהיה בסדר" ולהיות מתוכננים יותר ממה שכרגע.
ובכל זאת, בשנים האחרונות אנחנו כבר מבינים שאם אנחנו רוצים אז זה לא בלתי אפשרי וצריך לעשות מעשה!
צריך לשנות את סדרי העדיפויות, להזכיר לעצמנו שכנראה יש לעולם עוד כמה דברים להציע לנו, ולא להיכנע ללחץ החברתי ובעיקר המשפחתי.
כלומר נצטרך לשנות הרגלים, לצמצם הוצאות , קצת לקוות ש"יהיה בסדר" ולהיות מתוכננים יותר ממה שכרגע.
אז … רצון-יש!, תוכנית-יש!, ביצוע- בינתיים קורה כמתוכנן פחות או יותר.
תחזיקו אצבעות…