כל מי שעובר מחדר לחדר, בדרך לשירותים, למקלחת, לחדר העבודה – חייב לעבור דרך הכסא הזה.
כסא בר גבוה,עשוי עץ, שצבעו דהה והשתפשף עם השנים.
קנינו שניים כאלה כשגרנו כרווקים בקיבוץ כרמיה ואז "איקאה" פתחו סניף בישראל. הכסא הזה עבר איתנו את כל הבתים בהם התגוררנו ותמיד נמצא לו מקום כזה או אחר.
אז ככה יצא שבמסדרון הבית עמד לו הכסא הזה שהונחה עליו הכביסה שמחכה להיכנס נקייה לארון, משחק שנשכח, גומיות שיער, תיק של ביה"ס, ג'קט שנתלה בסוף יום… אך תמיד מתחת לכל, על מושב העץ, היה מונח פרוספקט של Lagoon, החברה שמייצרת את היאכטה שחלמנו וחשבנו ורצינו להאמין שאולי איכשהו יצא שנצליח מתישהו אם יצליח לנו. אז עוד דיברנו בינינו לבין עצמנו ולא העזנו לאמר בקול רם.
אני מאמינה בזה. אם אתה נכסף למשהו אז שים אותו לפנייך. תביט עליו בהזדמנויות שונות ותהליך "ההתבשלות" שלך ברעיון ההשגה ימצא לו דרך. אולי צריך לחכות שיגיע זמן מתאים, אבל בינתיים תסתכל עליו מדי פעם, תזיז את האבק שמצטבר, תשמור שלא יירטב או יקרע, תעיין בו מדי פעם ותיתן לו להפוך לחלק מהבית, ובמילים אחרות – אל תיתן לחלום שלך להישכח.