נודיע לכם למייל על כל פרסום של פוסט חדש

* שדות חובה
thumbnail

לגדל תינוק בסירה לא היה בתוכנית המקורית שלנו כשחשבנו על הפלגה משפחתית אל הלא נודע, לפני כ-5 שנים. כבר היו לנו 3 בנות די גדולות ועל הדרך הצטרף עוד צוציק אחד ששידרג אותנו ממשפחה נורמטיבית (אם אפשר להגדיר אותנו ככה) לאחת שנוטה להיות מרובת ילדים.

שואלים אותי איך זה לגדל תינוק בסירה, ואיך זה עם ארבעה ילדים, ואיך זה מרגיש להיות אמא לתינוק שוב אחרי כמעט 10 שנים. אז התשובה שלי היא שזה ממש אחלא וממש כייף והכי מתאים לנו בעולם, כאילו קאיו היה חלק מאיתנו מאז ומתמיד.

ברור שלהיות עם תינוק הצריך מאיתנו לעשות כמה שינויים בסירה. למצוא מקום פנוי שיהיה שלו, לבנות לו מיטה,לחשוב איך לסגור ולחסום פה ושם שלא יפול, שלא יתגלגל… אבל אחד הדברים שנהיו לי ברורים רק בזכות זה שהצטרף לסירה תינוק- זה לגבי הכיור במטבח!

אף פעם לא הבנתי למה צריך שני כיורים במטבח סירה שהוא גם ככה קטן וצפוף. זה היה נתפס לי כבזבוז מקום שיכול היה לשמש כמשטח עבודה. ואז קאיו הגיע וירד לי האסימון!

זה כיור לילדים! ולגון Lagoon הגאונים חשבו על זה עוד לפניי! זו אמבטיה קטנה וזמינה, מושלמת ועשויה בדיוק במידות שצריך.

הכי קל ונוח לרחצה, הוא מרגיש במרכז העניינים וגם מתחנך להדחת כלים על הדרך.

נעמי (16) ועדי (14) מגלות לנו תכונות שלא ראינו בהן קודם. כמה טובות הן עם תינוקות, כמה הן נהנות לבלות עם קאיו זמן. בשבילן זו לא טירחה או לקיחה של חלק בנטל, הן לא "עוזרות" לנו בטיפול בו. הן רוצות לבלות איתו עד כדי כך שלפעמים אני צריכה לדרוש אותו לידיי כי הוא צריך גם להכיר קצת את אמא שלו …

האם האיזון של ילדים הגודלים על סירה טוב יותר? זה נושא שמעניין לחשוב עליו. הרי הם מתמודדים עם שמירת היציבות עוד מהימים הראשונים ואני מניחה שתנועות של הסירה במים שלנו נראות קלות, מרגישות להם הרבה יותר. אין ספק שנדנוד מצד לצד בשביל קאיו טבעי ואת השינה במשך היום מעדיף לבלות בערסל שתלוי בקוקפיט ולא במיטה שבחדר. העמידה שלו יציבה באופן מפתיע מגיל 4 חודשים ואינו מושפע עד כה מהפלגות ומחלות ים.

אז אני רק מכינה פה את הסבתות שיש מצב שיגדל להיות לוליין …

הנסיעות בדינגי עד עכשיו היו יחסית פשוטות. קאיו היה צעיר מדי כדי לזוז וגם קל לנשיאה, הוכנס למנשא התלוי לי על הגוף וככה ירדנו לדינגי ושטנו לאן שצריך. אני אוהבת להשתמש במנשא, כך הוא צמוד אלי ואפשר לאחוז בו ולמנוע ממנו לזוז כשלא צריך. נראה גם שהוא מרגיש נוח עם הסידור הזה ולא מתנגד. בגיל 8 חודשים, שהוא כבר זוחל ונהיה פעיל יותר מיום ליום, נצטרך למצוא שיטות חדשות כדי לשמור אותו בטוח.

בינתיים הקורונה חסכה מאיתנו את ההתמודדות עם הנושא הזה, כי כבר כמעט 3 חודשים שהמעטנו לרדת עם הילדים לחוף עד כמה שניתן.

  1. Hi Just catching up on your blog after you responded on the Lagoon Face book page. Maybe some day our paths will cross. Our plan was to cross the Panama next season but Covid may have changed
    those plans. Time will tell. Wishing you and your family fair winds and calm seas. Derick and Barb onboard Stray Cat 2 Lagoon 380 # 24 Currently Pacific Mexico

  2. משפחת רוט היקרה,
    נפלא לפגוש אתכם פה ולראות את המסע המדהים שלכם שמעורר השראה.
    אתם נראים נפלא.
    כתיבתך חגית נפלאה ומעוררת השראה וקריאה.
    תמשיכו להנות ולעשות חיל.
    ❤❤

    1. תודה ורד על המילים החמות. עברנו דרך מאותם ימים שבילינו יחד על הרציף במרינה באשקלון…

  3. איזה כיף לקרוא על חיי היומיום שלכם , הכל מעניין ואת כותבת כל כך ברור .. תחושת החופש והטבעיות מעוררת השראה . תודה ותמשיכו לבלות להנות ולשמור על עצמכם

    1. חשוב לי לתת את התחושה כמו שהיא. אני לא אוהבת לצבוע בורוד את העולם (גם לא על הסירה), אבל כן יש שינוי שקורה מעצמו כשעושים בחירות נכונות. תודה ⁦☺️⁩

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה