אנחנו מתקדמים צפונה וזה עושה לנו טוב. בלילות משתדלים לעגון איפשהו כדי לישון כמו שצריך וממשיכים למחרת, לאט ובלי לחץ. לא שהמהירות היא הבעיתית, כי עד עכשיו הרוחות היו חלשות מאוד ואילצו אותנו להשתמש במנועים אם אנחנו רוצים להתקדם.

החוף המזרחי של פלורידה נוח להפלגה, הים לא עמוק ובמשך ימים מד העומד לא מראה על יותר מ-15 מ’ מתחתינו. הדולפינים לא מפסיקים להופיע, רואים אותם לעיתים קרובות בכל מקום, אם אנחנו עוגנים או שטים.

אפילו במים החומים, כמו מתוך כוס קפה, של האי קמברלנד Cumberland Island הם מופיעים פתאום ונעלמים.

האי קמברלנד Cumberland Island

אמנם עצרנו בקמברלנד Cumberland רק ללילה אחד, אך בכמה שעות שהילכנו עליו גילינו מקום של טבע שהעלה לנו חיוך על השפתיים.

טיילנו ברגל בשמורת הטבע ונזכרנו כמה היה חסר לנו להלך בין עצים, בחוץ, כמו שאנחנו אוהבים. למקום אווירה מיוחדת בזכות העצים שמכוסים במשטחים של טילנציה (Spanish Moss) שזה סוג של צמח ללא שורשים שגדל מהלחות באוויר.

הסיפור של המקום מעניין. השטח העצום היה שייך בעבר למשפחת קרנגי Carnegie. אחרי שהאמא שמעה והתלהבה מהאפשרות למקום מבודד משלהם שיוכלו לגדל את תשעת ילדיהם בטבע, היא שכנעה את בעלה לרכוש את המקום, עליו הם לימדו את ילדיהם בחינוך ביתי Homeschooling ובנו סביבם קהילה שלימה.

באי חיים סוסי בר ומגוון בעלי חיים נוספים שמהם פגשנו ארמדילים, רקון, איילה, סרטנים כחולים ענקיים וכמובן – הדולפינים.

המבנה שבתמונה למעלה ממוקם קרוב למים ושימש בעבר כבית קירור למזון ומשקאות של המשפחה והאורחים שביקרו אותם. המבנה עשוי קירות כפולים והיו מאחסנים בו גושי קרח שהובאו במיוחד בספינות. כיום יש בו מוזיאון קטן שמספר את ההיסטוריה של המקום.

כיאה למקום של טבע, עם השקיעה הגיעו הברחשים והיתושים במתקפה מוצצת דם חסרת רחמים שגרמה לנו לחשוש מחוסר השינה המצפה לנו בלילה הקרוב.

אך כשהחשיך, נשבה רוח קרירה והם נעלמו.