ישנם דברים שעליהם לא מוותרים בחיים – אצלנו זה שעון הקוקיה.
בבית בקיבוץ זיקים , השעון היה תלוי בסלון מול דלת הכניסה. בכל שעה עגולה הקוקיה היתה קוראת "קוקו" כמספר השעה, ובכל חצי שעה היה רק "קוקו" אחד. בהחלט פריט שלא ניתן להתעלם ממנו.
את שעון הקוקיה קיבלנו מההורים של פטר באחד מהביקורים שלהם בישראל, השעון הוזמן במיוחד מבית מלאכה בגרמניה שזה מה שהוא עוסק בו – מייצר שעוני קוקיה בעבודת יד. הוא עשוי עץ וכל המנגנונים שלו מכניים לחלוטין, מקושט בפיתוחי עץ בצורת ציפורים וענפים ומשקולות בצורת איצטרובלים. בשבילנו זו היתה מתנה נהדרת ואטרקציה לבאים ושבים מביתנו, אז ברור שלא ויתרנו עליה כשעברנו לגור בסירה.
בבית בקיבוץ זיקים , השעון היה תלוי בסלון מול דלת הכניסה. בכל שעה עגולה הקוקיה היתה קוראת "קוקו" כמספר השעה, ובכל חצי שעה היה רק "קוקו" אחד. בהחלט פריט שלא ניתן להתעלם ממנו.
את שעון הקוקיה קיבלנו מההורים של פטר באחד מהביקורים שלהם בישראל, השעון הוזמן במיוחד מבית מלאכה בגרמניה שזה מה שהוא עוסק בו – מייצר שעוני קוקיה בעבודת יד. הוא עשוי עץ וכל המנגנונים שלו מכניים לחלוטין, מקושט בפיתוחי עץ בצורת ציפורים וענפים ומשקולות בצורת איצטרובלים. בשבילנו זו היתה מתנה נהדרת ואטרקציה לבאים ושבים מביתנו, אז ברור שלא ויתרנו עליה כשעברנו לגור בסירה.
אני לא יודעת כמה סירות קיימות עם שעון קוקיה עליהן, זו לא בדיוק הפריט הדקורטיבי המצוי וחוץ מזה זו קצת בעיה בגלל תנודות הסירה לשמור על המשקולות במקום, השעון מאוד רגיש לרוחות וזה אומר שבמשב רוח קלילה המחוגים נעצרים והוא מפסיק לעבוד.
בכל מקרה החלטנו שמקום של כבוד יש למצוא לשעון ויהי מה, לפטר היה רעיון להחליף את מנגנון השעון בברומטר ולאחר שאזר אומץ פרק את לוח המספרים והמחוגים, הברומטר התיישב במקום באופן מושלם. המשקולות הוסרו ומכיוון שלקוקיה כבר אין שעה מתי לצאת ולהיכנס אז היא קובעה באופן קבוע, מקום נמצא על הקיר מול הכניסה מה שאומר שעכשיו זה HOME ולא רק HOUSE.
