בין חיפושי בעלי מקצוע היו לנו 4 ימים חופשיים בהם הסתיים חג הראמדן, בשביל הטורקים זהו חג גדול ומשפחתי. האזור שבין פטייה וגוצ'ק הררי עם הרבה מאוד מפרצים ומלא באיים פזורים בכל מקום. אפשר למצוא יאכטות של תיירים, סירות מנוע קטנות וגולטים של המקומיים שעוגנים ליום או יותר. זו תרבות "סופ"ש" נחמדה לנפוש בצורה כזו. נתקלנו במשפחות עם ילדים ביאכטות מושכרות או פרטיות, בחבר'ה צעירים בסירה של ההורים, בזוג מבוגרים בדוגית קטנה.
גם אנחנו ניסינו למצוא לנו פינות לעגינה ובדרך כלל ישנו כל לילה במקום אחר.
אחת הבעיות שנתקלנו בהן זו צרעות. ישנם חופים שהצרעות בהן באלפים ודי מטריד שהן חגות סביבך כל הזמן, נכנסות פנימה לסירה ואפילו אחת מהן עקצה את זואי. לא בכל החופים יש צרעות, כנראה זה תלוי בסוג הצמחיה שגדלה במקום. עם הזמן למדנו להתרחק ממקומות עגינה שיש בהם הרבה עצים וכך גם נמנענו מהאורחים הלא רצויים האלו. סיפרו לנו שהמקומיים מגרשים את הצרעות ע"י כך שמבעירים קפה שחור בצלחת והריח גורם לצרעות להתרחק. לא ניסינו אבל שווה לנסות…
בגלל האופי הסלעי של המקום, ישנם מקומות עמוקים מספיק לעגינה. קרוב לחופים חלק מהמקומות סלעיים וצריך מאוד לשים לב לעומק שיכול פתאום להשתנות. העומק של הסירה שלנו יחסית נמוך ופחות מ-2 מטר, מה שמאפשר לנו להתקרב מאוד, באחת הפעמים למדנו לקח להיות עירניים והצלחנו להתחמק מגוש סלעים שבלט יותר מהשאר.
