בגרנדה הקונספט של מרינה כמו שהיה מוכר לנו עד עכשיו השתנה. כבר לא רציפים המאורגנים לקשירת סירות, אלא הספנה יבשה של סירות על היבשה לכמה חודשים של תקופת ההוריקנים או בכלל, מנוף להוצאה של הסירות מהמים ואולי רציף או שניים שיכולים לתת שירותים בסיסיים, כמעט ולא רואים סירות שעוגנות במרינות, כולם עוגנים על עוגן במפרצים מסביב.
אחרי שסיימנו את השבוע הראשון של בירורים לגבי מספנה עברנו לעגון בפריקלי ביי prickly bay.
חששנו להגיע לפריקלי ביי כי הוא אחד המפרצים הידועים וכל האמריקאים שרוצים לחיות בסיני של אמריקה באים לעגון כאן ואנחנו קצת קשה לנו במקומות צפופים, אבל הופתענו. יש כאן די הרבה סירות יחסית לגודל המפרץ אך לא באופן מטריד, משני צידי המפרץ מרינות, כך שנוח להתארגן כשרוצים לטייל, למלא מים, לזרוק זבל, לעשות כביסה או כל מה שאנשים עושים על קרקע, מאוד קרוב ישנו חוף שכייף להיות בו ולא עמוס במתרחצים והכי הכי חשוב – מחצית מהסירות פה הן משפחות עם ילדים.
זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בכזה ריכוז של ילדים מכל מיני ארצות, ארה”ב כמובן אך גם שוודיה, ספרד, ברזיל, צרפת ובטח עוד כאלה שלא הספקנו להכיר. יש כאן סירות שהגיעו לפני שבועיים ואחרות שלפני שש שנים, ישנם ילדים שלומדים בבית ואחרים שבבתי ספר מקומיים. אחרי שנוצר הקשר הראשוני, נחמד להביט עליהם יחד, קבוצת ילדים בכל מיני גילאים שמוצאים דרך אחד אל השני.
כל בוקר נפתח בשעה 7:30 עם שידור בערוץ 66 ב-vhf עם דיווח מזג אוויר ואחריו עולות לשידור סירות שרוצות להציג את עצמן או להיפרד, עסקים שנותנים שירות או סתם סירות שרוצות לקנות ולמכור חפצים, אנשים שואלים שאלות, ממליצים ומתייעצים במידע חסר ומודיעים על האירועים החברתיים הקרובים. אשכרה קיבוץ.
פעמיים בשבוע יש שידור לילדים והם קובעים להיפגש, מציגים את עצמם, פותרים חידת טריוויה…
ישנם אירועים קבועים, כמו שוק יד שניה אחת לחודש, הפעלה לילדים בכל יום שבת, ברביקיו ובריכה בכל יום ראשון, ערב סרט ומפגשי דמקה, יוגה וטאי צ’י שלא נחשפנו אליהם בינתיים.
מה שיפה בכל העניין שגרנדה השכילה לעשות חיים מאוד נוחים לקרוזרים, אך כל ההתארגנות החברתית הזו נעשית ע”י הסירות עצמן, כולל שידורי הרדיו ודאגה לרצף הפעילויות.
אנחנו עוד מגלים את גרנדה בימים אלו ובטח יהיו לנו עוד חדשות להוסיף. בינתיים כל יום משהו חדש, אחד הימים המיוחדים השבוע היה יום ההולדת 11 של עדי. עמדנו בגבורה בכל הבקשות שהחמודה טרחה לרשום לנו 3 חודשים מראש, אחת הבקשות היתה לשחק “חפש את המטמון” ומכיוון שהיא שוויה בקסמו של “הארי פוטר”, אז גם היא קיבלה בגיל 11 מכתב קבלה ל”הגוורטס” שיכלה לממש אותו בסדרה של משימות שהיתה צריכה לפתור.
