מדרכות בגרנדה זה עסק די נדיר, כשמהלכים על הכביש אז בעצם הבתים משני צידי הכביש מסתיימים היכן שהכביש מתחיל. לאורך כל הדרך עצי פרי בלי סוף, בננות, אבוקדו, מנגו, אגוז מוסקט, קרמבולה, לימונים, תפוזים …
זה כפר קטנטן שבו כולם מכירים זה את זה ולא מפספסים אורחים בדרך, אז זכינו להרבה נפנופי שלום כשחצינו את הכפר.
על פנינו חלפו מספר מקומיים עם מגפיים ומצ’טות, אחד מהם סיפר שהוא חוזר מהיער ובעזרת המצ’טה מפלס דרך לפרות שמגדל שם, הוא הסביר לנו במיוחד על אגוז המוסקט שמהפרי עצמו אפשר להכין ריבה טעימה במיוחד (ניסינו אחר-כך) והגרעין הוא כמובן תבלין שמגרדים ומוסיפים לכל תבשיל קריבי.
כשהגענו למים הינו כבר עייפים מהדרך ומיוזעים ביותר, כך שמיד עצרנו להתרעננות בנחל וקינחנו באיזה פיקניק קטן. היתושים נוראים בקירבת המים ואי אפשר היה להישאר חשופים על גדת הנחל.
במפלי קונקורד יש שלושה מפלים, בראשון לא עצרנו והמשכנו לצעוד לקראת השני כשאנחנו עוברים ביער של צמחיה הכי ירוקה ועשירה שאתם יכולים לדמיין. פה ושם ישנן חלקות אדמה מעובדות לגידולים של כרוב, קלאלו או בצל ירוק. חלקות קטנטנות, לא מגודרות ולא מתועשות. נפלא.
טיפסנו על הסלעים להגיע למפל השני, המים קרירים ומרעננים, אך שוב היתושים לא מניחים…
כשהרגשנו שמתחיל להיות מאוחר אז התחלנו לחזור חזרה מבלי לחפש את הדרך למפל השלישי, הפעם היה יותר קל כי הכל היה בירידה ובכל זאת לקח זמן לא מבוטל להגיע חזרה עד לתחנת אוטובוס.
בדרך חלפו על פנינו אמהות עם ילדים שחזרו מבית הספר, הם בעצם עושים את כל הדרך מתחנת האוטובוס לכפר ברגל. כל יום. בבוקר ואחר הצהרים. אם כך, צריכים להיות להם יופי של שרירי רגליים, ואנחנו חוזרים עייפים מיום אחד של טיול…
ובכל זאת, על אף ההתבכיינות בסוף הפוסט, זה היה יום טיול נהדר. כייף לחזור עייפים מטיול רגלי, זה סימן שהיה טיול מוצלח!
אני אוהבת אותכם, אתם פטוש נהדרים.
מדהים לקרוא על הטיולים שלכם ו לראות אותכם כל כך מאושרים.
תשלחו אגוזי מוסקט לא רק הקרביים מוסיפים לכל תבשיל גם הפטשולי