בחודש אוקטובר, חודשיים אחרי שהגענו לגרנדה, החלטנו לרשום את זואי לבית הספר של גברת סם, מה שנקרא באנגלית “Ms.Sam school” .
לגרנדה מגיעות הרבה סירות בין יוני לנובמבר שזו תקופת ההוריקנים. כמות הילדים המסחררת שהיתה סביבנו בתקופה הזו גרמה לזואי להרגיש מאוד לא טוב עם זה שהיא לא יודעת לדבר אנגלית, היא היתה עצובה וכל הזמן התלוננה שכולם מדברים כל כך מהר שהיא לא מצליחה להבין.
שמענו על בית הספר מסירות של חברים שעוגות לידנו, Swede Dreams ו- Matilda. סם לימדה בבית ספר מקומי והחליטה לפתוח בית ספר פרטי בביתה. טוב… זה לא בית ספר כמו שאתם מתארים כזה… עם מבני אבן בצבע בז’, עשרות כיתות וסורגים על החלונות… זה יותר שילוב של גן ילדים ובית ספר לגיל הצעיר, מספר הילדים מצומצם ואווירה מאוד מזמינה.
בחצר עצי פרי, טרמפולינה, גן שעשועים וארנבות, והנוף מסביב עוצר נשימה.
חודשיים אחרי, אי אפשר לעצור את זואי מלהשחיל אנגלית בכל משפט, היא מפתחת שיחות עם ילדים ומבוגרים, שמחה ומאושרת כל בוקר ללכת לבית הספר ומפתיעה אותנו מחדש איך רכשה לעצמה שפה שניה בכזו מהירות.
כשהתחילה לחזור הביתה עם מילים, משפטים ושיקים באנגלית, דאגנו לעמוד על דבר אחד שיהיה ברור והוא שהיא משאירה אותי “אמא” ולא “MOM”.