thumbnail
מבט מהרציף של דיזל ג'ון. אחלא בריזה!
בחצר של ג'ון ברווזים, תרנגולות, אווזים ותרנגולי הודו שזואי דאגה להאכיל בכל יום בשאריות פירות וירקות שהיו לנו

בסוף חודש דצמבר החלטנו שכבר הגיע הזמן לעזוב. זהו. קאיו כבר מספיק גדול, הויזה שלנו בגואטמלה מסתיימת וכמה שאנחנו אוהבים את גואטמלה…צריך להמשיך לזוז.

אז התארגנו ונפרדנו, אך לא לזמן רב, כי חזרנו אחרי יומיים לתיקון של אחד המנועים שעשה לנו בעיות עוד לפני שהגענו לליוינגסטון.

את החודש הזה בילינו קשורים לרציף של "דיזל ג'ון" שעזר לנו בבדיקה ותיקון של המנוע. החלפים שהינו צריכים הוזמנו דרך הדואר, תהליך של שבועיים שלושה, כך שלפנינו היה עוד לפחות חודש נוסף.

ת'כלס, נהננו מכל רגע. טוב, לא מעניין תיקון המנוע, אלא מהשהייה הנוספת בריו דולסה, בגואטמלה. אולי ככה זה כשנשארים במקום אחד יותר מדי זמן, יש קצת הרגשה של "לחזור הביתה".

אחד מהמנועים דרש החלפת ראש מנוע והשני עבר בדיקה ופינוק כללי. בגלל שאנחנו מתכננים לעלות לארה"ב ולעשות חלק ממסלול ה- ICW , שזה מסלול הפלגה בתוך היבשת שידרוש שימוש במנועים, ניצלנו את ההזדמנות שאנחנו אצל ג'ון כדי לוודא ששני המנועים משופצים ותקינים לפני שנצא צפונה.

אז סה"כ יצא לנו לא רע.

ג'ון בתא המנוע

כמה ימים אחרי שחזרנו פטר חגג יומולדת. האיש חגג את יומולדת 51 עם עוגת פירות (כמיטב המסורת המשפחתית) והשנה כאב לארבעה.

את מת'יו קשה לפספס ומשני צדדיו ג'רי וגריזלדה

בתחילת חודש ינואר פועל מחנה ילדים מקומי לארבעה ימים. מגיעים אליו ילדים מכל האזור של ריו דולסה, חלקם מכפרים מרוחקים בג'ונגל. ג'רי מפעיל את המחנה הזה בכל שנה בשיתוף למסיונרים מארה"ב, בראשם מת'יו, שליבו רחב וגדול כמעט כמו ממדי גופו. בשנה שעברה הינו פה באותם תאריכים והזדמן לנו להצטרף ולהכיר את האנשים, כך שהבנות שמחו להתנדב שוב יחד עם בן ואשלין מהסירה Wonder Strak ואת גרייס וריטה מהסירה Schole.

נעמי אומרת שהיא מזגה ל-300 כוסות שתיה באותו היום
מגיעים למחנה בלאנצ'ה ענקית, בדרך שרים בקולי קולות ומשחקים (בקולי קולות). בגדול – זו הסעה מאוד רועשת!

ניצלנו את החודש הנוסף לבדיקות ראיה של כולנו לכולנו וזואי התעקשה לתספורת חדשה. הפעם שיער קצר, אבל כזה שבצד אחד בגובה האוזן ובצד שני ארוך עד הסנטר. אז הלכנו על זה.

בין לבין היה לנו עוד קצת זמן עם חברים ופרידות נוספות. אחת מהאנשים שהיה לנו כייף להכיר זו קארן, המנהלת ב-Ram marina. מקסימה וחברותית, שליוותה אותנו לאורך כל השנה האחרונה בהזדמנויות שונות.

קארן וקאיו
מפגשים אחר הצהריים בגן השעשועים השכונתי
מנגנות עם בן אצלנו בסלון

היו גם סתם ימים רגילים של סידורים, קניות ולימודים.

בחודש דצמבר נפתח סופרמרקט חדש ומודרני Latoree בעיירה פרונטרס Fronteras. הסופרמרקט הזה הצמיח סביבו מתחם קטן של חנויות ברמה אחרת ממה שהיה קיים עד היום ושינה לגמרי את החיים באזור, במיוחד לתיירים שרגילים ומכירים את הפריווילגיה של סופרמרקט ממוזג עם אפשרויות בחירה.

סיימנו את העבודה על המנועים בתוך 3 שבועות. מהר מהצפוי. החלפים הגיעו יחסית מהר, ג'ון לא עיכב אותנו עם העבודה ואנחנו הינו מוכנים שוב לתזוזה. אבל אז חישבנו שבעוד כמה ימים לקאיו ימלאו ארבעה חודשים ויצטרך לקבל חיסונים. בגואטמלה חיסוני הילדים הם ללא תשלום במרפאות הציבוריות ובטח שזה עדיף מאשר למצוא רופא פרטי במקסיקו או ארה"ב. אז הלכנו איתו למרפאה וגילינו שכל הרופאים והאחיות בשביתה שתימשך עד הודעה חדשה….

הסיפור הזה עיכב אותנו בשבוע נוסף. אך בסוף עשינו לו את החיסונים ואחרי שחיכנו יום-יומיים לוודא שמרגיש טוב, יצאנו שוב לדרך.

נוסעים בטוק-טוק בדרך למרפאה

אחרונים חביבים הם Casa Agua Azul. הפעם נסענו אליהם בהרכב משפחתי כדי לבלות יום יחד לפני שאנחנו עוזבים. כשהגענו, מצאנו את כל הילדים עסוקים בלבנות ארמונות בחול עד זמן ארוחת הצהרים. לילדים זה היה יום פיצה שנתרמה מאחת המסעדות בריו דולסה, אך לנו גריזלדה בישלה מטעמים ביתיים ואפילו ניסתה מקופסת הקוסקוס שהבאתי לה. אחרי ארוחת הצהרים פטר וג'רי פינו גזם ועלים יבשים מהשטח ושרפו אותו. נעמי,עדי, זואי ובן שחו עם כל שאר הילדים באגם. נשאר עוד קצת זמן לצייר, לנגן ולשתות משקה חם יחד לפני שחזרנו בערב הביתה.

אחלא יום!

בלנקה עם קאיו על שפת אגם איזבל

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה